תקצירי קורסים – החוג למקרא ולתרבות ישראל – תרבות ישראל
הקורס עוסק במיסטיקה הקדומה ובהתפתחות הזרם של הקבלה בתרבות היהודית. במהלכו ניפגש עם סוגיות מרכזיות בתורת הקבלה: תורת האלוהות, מקומם של שמות האל, האיחוד המיסטי, שבירת הכלים והסיטרא אחרא, לילית והשכינה, תפקידו של האדם בעולם על פי תורת הקבלה: תיקון אדם, תיקון עולם ותיקון האלוהות.
הקורס יעמוד על ההבדל בין צדק לצדקה, על תפיסתה של התרבות היהודית את מקומה של הסולידריות החברתית על צדדיה השונים – במקרא, בספרות המדרש ובהלכה. בקורס תיבחן השתקפות של שאלות חברתיות בנות ימנו בראי הטקסטים המכוננים של התרבות היהודית לדורותיה.
הקורס יעמוד על אופן הבנייתו של טקס, ועל מקומם של טקסים בתרבות. כמו כן נעמוד על דינמיקה של שינוי ושימור בתרבות כפי שהיא באה לידי ביטוי בשינויים החלים בעיצוב הטקס. הטקסים בהם יעסוק הקורס הם טקסי החיים של התרבות היהודית: ברית, בר מצווה ובת מצווה, נישואים וטקסי אבלות.
הקורס עוסק במקומו של "האחר" בתרבות היהודית – אחרים בתוך החברה היהודית, ואחרים מחוצה לה; "אחרות מוחלטת" מול "אחרות חלקית". ננסה לעמוד על תפיסות ערכיות שונות ביחס לאחר – האם יש למחוק את האחר, האם ניתן לסבול אותו, או האם יש מימד ערכי חיובי בחיים לצד אחר. הלימוד יעשה באמצעות עיון בסוגיות ובסיפורים תלמודיים.
מדרשי רבה הם יצירה עשירה של ספרות מדרש ואגדה על פסוקים מספרי התורה וחמש מגילות. במהלך הקורס נכיר את הסוגה הספרותית של מדרשי חז"ל בתוך כלל היצירה התלמודית; נלמד סוגי מדרש שונים; ונעיין במבחר מדרשי אגדה. נבחן כיצד משתקפים אירועי המקרא בגיבוריו בתוך ספרות חז"ל, ונעמוד על האופנים בהם יוצרים חכמים את העיסוק הערכי בשאלות חיים וקיום באמצעות מדרשי האגדה.
סידור התפילה הוא הכלי שבאמצעותו מסדיר העם היהודי את תפילותיו בימות החול ובשבתות וכן בחגים הקטנים ובימי מועד. הסידור כולל בתוכו את המדריך לחיי בית הכנסת ולדרכי פולחן מאז שחרב בית המקדש בשנת 70 לספירה. פרקים חשובים של ההיסטוריה רבת התהפוכות של העם היהודי מוצאים ביטוי חשוב ביותר בין דפי ספרי התפילה. מטרת הקורס להציג בפני הלומדים מכלול יסודי זה של תרבות והוויה יהודיים כדי שיהיו מסוגלים להשתמש בהם בעבודתם החינוכית.
במהלך הקורס נקרא וננתח טקסטים מתוך ארון הספרים היהודי, במטרה לבחון סוגיות שונות שעניינם מעמדה ומקומה של האישה. הדעה הרווחת כי לאורך כל הדורות ובכל תפוצות ישראל הייתה האישה רק גורם משני, שכל תפקודה נועד לרווחת האיש, תיבחן בקפדנות. בנוסף למקורות שעליהם אין עוררין כולל הקורס גם מקורות שנשארו בפרגמנטים מקוטעים ואשר יכולים לתת לנו תמונה אחרת.
עקדת יצחק והקשר בין אבות האומה והאלוהים היוו גורם יוצר אתגר של התמודדות לאורך כל הדורות. באמצעות נושא השיעור ננסה להתמודד עם עולם המחשבה של היהדות והישראליות החל מחז"ל המפרשים את העקידה דרך הוגי הדעות והפייטנים, הפרשנים והפילוסופים וכלה בנעמי שמר ומשוררים אחרים שהתמודדו עם הסיפור והמסר שלו בימינו.
קורס זה הינו קורס המשך לקורס "דמות הצבר – חלום נשבר", והוא מתבסס על טקסטים מתוך שירים עבריים מושרים. הזמר העברי הינו כלי חשוב לעיצוב התודעה הישראלית, ומשתקפים בו הלכי רוח והיבטים שונים של הזהות הישראלית. בתחילת הקורס נבחן את קו התפר בין התרבות הארץ-ישראלית הצברית לבין התרבות הקפיטליסטית שהלכה ותפסה את מקומה. לאחר מכן נבחן היבטים שונים בתרבות הישראלית החדשה, כפי שהם משתקפים בשירים הישראלים משנות התשעים ואילך.
בקורס זה נלמד להכיר זרם מרכזי בהגות היהודית במאה העשרים, אשר תחילתו באבחנה של א. ד. גורדון בין "הכרה" ל"חוויה". נעקוב אחר קשרים והשפעות בין גורדון למרטין בובר, ומתוך כך נגיע לפילוסופיה הדיאלוגית ולאבחנה של בובר בין יחס 'אני-לז' לזיקת 'אני-אתה'. נעמוד על השלכות שונות של תפיסה זו על חינוך, חברה ודת. נכיר גם את משנתו של פרנץ רוזנצווייג, כפי שהיא משתקפת ב"כוכב הגאולה", ועל הדיאלוג המשולש בין אלוהים, עולם ואדם. לבסוף נלמד על היישום של הפילוסופיה הדיאלוגית בדת היהודית, במשנתו של א. י. השל.
במרכזו של קורס זה נבחנת שאלת הקהילה היהודית בעת המודרנית. באמצעות משנתו של מ. קפלן נבחן שאלות הנוגעות לקהילה היהודית והתרבות היהודית בארה"ב; נבחן היבטים קהילתיים במשנתם של גורדון ושל בובר; ננסה לבחון את הקהילה החסידית כדגם קהילתי, ונתבונן בקיבוץ הישראלי כדגם קהילתי. בתוך כך נבחן שאלות כמו תפיסת היחיד, שאלת הקהילה היהודית בגולה, היחס בין קהילה למדינה, קהילה דתית מול קהילה חילונית ונושאים נוספים.
הקורס מתחקה אחר היבטים של משיחיות בהגות היהודית המודרנית. בקורס תיבחן המשיחיות של שבתאי צבי, והיבטים בתפיסת המשיחיות החסידית כתגובה לתפיסת משיחיות זו. כמו כן תבחן התפיסה המשיחית הרפורמית של תיקון כלל העולם, ולעומתה התפיסה הלאומית של משה הס, שיש בה חריגה מחשיבה משיחית. לבסוף תיבחן תופעת המשיחיות בתפיסתו של הרב קוק – הראי"ה, והמשכה אצל הרב צבי יהודה קוק, לאחר קום המדינה.
בקורס זה נבקש להכיר ארבעה הוגים מרכזיים בימי הביניים. נתחיל בהיכרות עם הרציונליזם של ר' סעדיה גאון, נמשיך במשנתו האי-רציונליסטית של רבי יהודה הלוי. בהמשך נכיר את הפילוסופיה הרציונליסטית של הרמב"ם, ולעומתה – את הביקורת הפילוסופית של רבי חסדאי קרשקש, ואת האלטרנטיבה שלו. בתוך כך נבחן שאלות של אמונה, מדע ומסורת.
הטקס הוא האמצעי האפקטיבי ביותר שלנו כחברת מבוגרים לחנך לערכים והשקפת עולם. הסמלים, המעשים, השירים והחפצים, שבאמצעותם אנו יוצרים את אווירת החג, מעבירים לילד באופן חושני וחוויתי את ה"סיפור" שעומד בבסיסו של החג. כל בחירה כזו משקפת, בין באופן מודע ובין באופן לא מודע, את השקפת העולם שלנו: יחסים ותפקידים במשפחה, מקומה וחשיבותה של קהילה, יחס לסביבה ולעונות השנה, וגם מושגים סמליים ומופשטים יותר כגון "התחלה וסיום", "בין אדם לחברו", "חירות", "אור וחושך" ועוד. ההתנסות החווייתית שעוברים הילדים בגן, היא הזיכרון שילווה אותם לאורך השנים, ויאפשר להם בעת התבגרותם עם התפתחות החשיבה המופשטת, לקשר זיכרון זה לערכים נותני משמעות שיעצבו את זהותם כחלק מן התרבות היהודית והחברה הישראלית. הקורס יעסוק בהכרות והעמקה בתכנים התרבותיים והערכיים של מערכת החגים והמועדים. נוסף על כך יינתן מקום לטיפוח חשיבה ומתן תשומת לב לאופנים בהם ניתן לעבד תכנים אלו בפעילות הגן.
בתחילת הקורס נעמוד על מקומה וסוגיה של האגדה בספרות התושב"ע; לאחר מכן יוקדש הקורס לעיון המשך ושינוי בדיוקניהם של גיבורים מקראיים כפי שבאים לידי ביטוי בפרשנות חז"ל שבספרות האגדה, ולגיוון בעמדות ובתפיסות באמצעות התייחסויות שונות לאותה הדמות ולפעולותיה. נעמוד על השימוש באמצעים דרשניים וספרותיים, על האופן בו מבנים חז"ל את הדמות המקראית כדי לומר באמצעותה מסר לבני זמנם ומסר לדורות (על מנהיגות, ערכים, וכיו"ב), וננסה לחשוף את השקפת עולמו של בעל האגדה מתוך הדיוקן שבנה.
במהלך הקורס נלמד מגוון סיפורים עלילתיים מספרות חז"ל. הסיפורים יציגו לפנינו את מקומה של האגדה בתוך ספרות חז"ל ובתוכה את תפקידם של הסיפורים כמעמתים את השומע/הקורא עם דילמות וקונפליקטים ממרחבי חייו השונים (הבית, מקום העבודה, חוויות של שמחה ואובדן, יחסים בין-אישיים ועוד). בלימוד הסיפורים נעמוד על דרכי העיצוב האמנותי של הסיפור המיניאטורי, ועל הרקע ההיסטורי, חברתי, דתי ותרבותי המשתקפים בהם.
חורבן הבית השני היווה צומת היסטורי-תרבותי שאחראי לעיצובה של היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום. בקורס נעמוד על מאפייניה של החברה והתרבות היהודית בשלהי תקופת הבית השני, נקרא סיפורים תלמודיים על היציאה הטראומתית של החכמים מירושלים, ירידתם ליבנה וכינונו של בית המדרש הגדול שם כתחליף לבית המקדש ומוסדותיו השונים. ניפגש עם רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו, ונלמד כיצד יצרו תחושה של המשכיות תוך כדי שינוי וכאוס בעם היהודי באמצעות עיצוב מחודש של החגים, העמדתו של ספר התורה כמוקד עניין ולימוד, ושל בית הכנסת כתחליף לפולחני הקורבנות של תקופות הבית הראשון והשני.
תקופת הנהגתו של בית המדרש הגדול ביבנה היא תקופה מעצבת בתולדות התרבות היהודית. בתקופה זו החליפה תרבות הלימוד (בית המדרש), התפילה, בית הכנסת והחגים הקהילתיים והמשפחתיים את דפוסי הפולחן והקורבנות שהתקיימו בבית המקדש. הקורס יעמוד על התמורות שחלו בתרבות היהודית בצומת המרכזי זה. במהלכו ניפגש עם מנהיגים ודמויות מובילות ש"בחרו צד" ועיצבו מציאות חדשה שמשפיעה עלינו עד היום. נעמוד על תפיסות מתחרות ופולמוסים בתוך עולם החכמים ובינם לבין זרמים אחרים בחברה היהודית. ניפגש עם תרבות בית המדרש כצומת של מאבקים פוליטיים, תרבותיים וחברתיים.
הקורס יעמוד על רעיון "תיקון העולם" בהלכה ובאגדה בספרות התלמודית. במהלכו נראה את דרכם של חז"ל לבנות קהילה שמושתתת על ערכי צדק וחסד, תוך יצירת ערבות הדדית וסולידריות קהילתית. נראה התייחסות למנהיגות, לתפקידיהם של מוסדות הקהילה, של השכבות החזקות וכיצד נתמכות שכבות מוחלשות בקהילה. במהלך הלימוד נשאל את עצמנו האם ובמה מתאימים רעיונותיהם לחזונה של מדינת ישראל, והאם ניתן לשאוב השראה או יישומים מדרכה של המנהיגות בהשתקפותה בספרות התלמודית.
שלושת הקודקסים המקודשים: התנ"ך, הברית החדשה והקוראן הם אבני היסוד של התרבויות המונותיאיסטיות. מעבר לשונה בין הדתות, בין הקדום למאוחר, רב מאד המשותף בין שלושת הדתות. קורס זה לא יעמוד על השאלה איזו דת טובה יותר אלא ינסה להתמודד, ע"י קריאה משווה, עם המשותף והשונה בהשקפת העולם של הספרים, ושל התרבויות המקדשות אותם. שאלות של משפחה וחינוך ילדים, של תפילה וקיום מצוות, של הבנת והכרת האחר וכמובן סוגיות משותפות לדתות יהיו פרקי שיעור זה.
הקורס ייבחן ע"י קריאתם וניתוחם של טקסטים מתוך המכלול של ספרות חז"ל, סוגיות שונות שעניינן השקפתם של חז"ל על מהות המשפחה, מעמדם ומקומם של האיש, האישה והילדים במסגרת זו, יחסי הגומלין ביניהם ועל הקשר בין המשפחה והחברה הרחבה הסובבת אותה. הדעות הרווחות הן כי לאורך כל הדורות ובכל תפוצות ישראל היה הגבר הגורם הדומיננטי במסגרת זו, והאישה הייתה רק גורם משני שכל תפקידה נועד לרווחת האיש ולילד כמעט ולא היה מה לומר. דעות אילו תיבחנה בקפדנות. המקורות שיידונו הם כאלה שאין עליהם עוררין אך גם מקורות מקוטעים שיכולים לתת לנו תמונה שונה.
הפיוט הוא אולי הסוגה הספרותית הגבוהה ביותר במערכות הסידור והמחזור. לאורך כל הדורות השתדלו משוררים ופייטנים להביא את הפיוט ותכניו אל הדרגות הגבוהות ביותר של תוכן וצורה. בקורס זה, שמתקיים זו הפעם הראשונה, ננסה לעמוד על התכנים הספרותיים של סוגת הפיוט וכן להוסיף גורם נוסף המכה בימינו גלים בהוויה הישראלית המתחדשת, והוא המוסיקה של הפיוט והניגון בתפילה בבית הכנסת ומחוצה לו. משתתפי הקורס לא יצטרכו, בהכרח, לדעת לשיר אולם הנכונות להתנסות היא מרכיב חשוב במפגשי קורס זה.
חג העצמאות או יום העצמאות הינו הזמן המקודש החשוב ביותר בין התוספות שהוסיף עם ישראל המתחדש בארצו מאז הקמת המדינה. בקורס זה ננסה להגדיר את מהות היום ולהחליט אם זהו יום חג או יום חגיגי. ננסה להגיע למסקנות בעזרת דבריהם של הוגי דעות מודרנים, בעזרת החלטות של כנסת ישראל ומועצת הרבנות הראשית, נבין את הלך רוחם של המחייבים והשוללים מתן אופי מיוחד לחג/יום זה, וננסה לעצב עבור משתתפי קורס זה ובני משפחותיהם כיצד יש לחוג או לציין יום/חג זה במלאת ששים וחמש שנים למדינה.
ההגות היהודית בעת המודרנית מגיבה לתהליכי עומק גדולים שהתרחשו עם תחילתה של העת המודרנית. בעקבות תהליכים אלה והמפגש של היהדות עמם נדרשו הוגים שונים לבעיית היחס בין יהדות למודרנה, ולהגדרת היהדות בהתאם למציאות המשתנה. במהלך הקורס נעקוב אחר מדגם חלקי של הוגים יהודים, החל מברוך שפינוזה וכלה בהגות הציונית של סוף המאה ה-19.
במרכז הקורס עומדת שאלת ההתנגשות בין המסורת הפילוסופית, שמרכזה ביוון, והיהדות כדת-התגלות, ששורשיה במקרא. נתחיל את הקורס בהבנת המתח בין שתי המסורות, כפי שהוא משתקף בהגותו של פילון האלכסנדרוני. לאחר מכן נעבור לרס"ג, ונראה את דרכו ביצירת פילוסופיה דתית-התגלותית, על בסיס הכלאם המועתזלי. נפגוש גם גישה דתית-חסידית מתוך "חובות הלבבות" של ר' בחיי אבן פקודה. מכאן נפגוש את הגישה הלא-רציונליסטית של ריה"ל, ואת מרכז ההגות היהודית בימי הביניים – הרמב"ם, אצלו ההתנגשות בין הפילוסופיה לדת ההתגלות מגיעה לשיא החדות. בסיום הקורס נעסוק בביקורת הרמב"ם, דרך הגותו של רבי חסדאי קרשקש – הוגה מאוחר, המבקש לשקם את דת ההתגלות מול הפילוסופיה האריסטוטלית.
בתחילת הקורס נעסוק בהיבטים מרכזיים בהגותו הדיאלוגית של מ. מ. בובר: מה ההבדל בין יחס "אני לז" לבין זיקת "אני-אתה"? מה ההבדל בין דיאלוג עם דומם, צומח, חי ואדם? מה מקומו של אלוהים בסיפור? ומה משמעותו של דיאלוג עם מעשה-אמנות ועם הטקסט המקראי? לנוכח תשתית מושגית זו, נבחן במחצית השנייה של הקורס נבחן דרכים ליישום גישה דיאלוגית בכיתה, תוך התמקדות בשאלות הבאות: מה מקומו של המורה בדיאלוג הזה, ומה מקומו של התלמיד? מה מאפשר את הדיאלוג, ומה חוסם אותו? אילו מתודות עשויות לקדם דיאלוג, ואילו לעכב או למנוע אותו?
בראשית הקורס נבקש להציג את החסידות כתנועת התעוררות חברתית ודתית שסחפה בהדרגה חלקים גדולים מהציבור היהודי במזרח אירופה. נתמקד בדורות הראשונים, החל מהבעל שם טוב מייסד החסידות. נראה את היסודות המהפכנים והאנטי-ממסדיים הגלומים בחסידות, נתעכב על הפרשנות הייחודית של חסידות הבעש"ט לתורת האר"י, נעמוד על תפיסת הצדיק בחסידות, ונבחן את תפיסת הסיפור החסידי, התפילה בחסידות, תיקון העולם בחסידות. בהמשך נבחן את הדורות הראשונים של החסידות עד לדורו של ר' נחמן מברסלב. בחלקו השני של הקורס נכיר הוגים מודרניים שיש בתורתם היבטים ניאו-חסידיים. נבחן כל הוגה מנקודת המבט הפנימית של תורתו, ונראה דגשים חסידיים מרכזיים כגון דגש על הרצון, על אימננציה, על התגלות ישירה של אלוהים, על הכוונה שבמעשים.