תקצירי קורסים – החוג לספרות עברית וכללית
שאלת משמעות החיים היא מהחשובות והמבעיתות שבשאלותיה של הפילוסופיה. העמידה נכוחה אל מול תהום חוסר המשמעות, הייאוש והחידלון, וההבנה הקיומית ולפיה החיים האנושיים מוגדרים מתוך המוות הבלתי נמנע המסיים אותם – כל אלו העסיקו ומעסיקים כל בן אנוש (באשר הוא כזה). ביטוי ייחודי לכך ניתן, לאורך השנים על ידי הוגים, סופרים, משוררים וקולנוענים, שבשליטתם במבע האמנותי ניסו (ואולי הצליחו) להעניק משמעות לשאלת המשמעות. בקורס נעקוב אחר מספר דוגמאות מהסוג המתואר כאן, ונבחן האם וכיצד מהווה המבע האמנותי – המגולם בספרות ובפרוזה מחד ובקולנוע מאידך – כלי ייחודי לניסוח שאלת המשמעות, ואולי גם, חלק אינטגרלי מהתשובה.
הקורס יעסוק ביחסים שבין השפות הערבית והעברית, כפי שהם באים לידי ביטוי בטקסטים ספרותיים. במהלך המפגשים נעיין ונעמיק ביצירות מתורגמות מערבית לעברית, ונעלה שאלות בנוגע ליכולת של הספרות לשקף משברים לאומיים, מאבקים אינדיבידואליים ותגובות לשינויים מקומיים ועולמיים. בין הנושאים שיידונו בקורס: מה ניתן ללמוד על החברה הישראלית ב-2023 מקריאה בספרות פלסטינית מודרנית? וכיצד מגיבה הספרות הערבית למהפכים חברתיים כמו האביב הערבי?
לשיגעון פנים רבות, גם בייצוגיו הספרותיים. הקורס יתמקד במבחר יצירות ספרותיות העוסקות בשיגעון. הוא יאפשר להבין, כיצד אבחנות ומאפיינים הלקוחים מן השיח הפסיכיאטרי, מזינים את הייצוג הספרותי של הפרעות נפשיות מוכרות ומנוצלים על ידיו כדי להסדיר היגיון בהתנהגותן של הדמויות ובהתפתחות העלילה, לצורך הגיבוש של הזהות של ה"אני" במושגי "מי שאינני" מבחינה תרבותית, ובתור אמצעי לעיצוב השיגעון כמטאפורה לערעור תפיסת יחסי הכוח המסורתית שבין ה"מרכז" וה"שוליים" החברתיים. הקורס ינחה, כמו כן, חקירה ממוקדת של הקשר בין פתולוגיות נפשיות ועבריינות, שרגישותו גבוהה ומעוררת עניין רב גם מנקודת מבט ספרותית.
בפתח האלף השלישי עמוסים מדפי ספרות הילדים והנוער בספרים "טיפוליים", המציעים לקוראיהם פתרונות-קסם למגוון רחב של בעיות: רגשיות, התנהגותיות, זהותיות. מדובר בקורפוס הטרוגני, שיש בו יצירות ספרותיות איכותיות בעלות פוטנציאל טיפולי גבוה, ויצירות אחרות, שיתקשו לעמוד בהבטחות השיווקיות המונצחות על גב הספר. במסגרת הקורס נקרא באופן ביקורתי ביצירות מ"ז'אנר" זה ונגבש עקרונות בחירה מושכלים שלהן. את עקרונות הבחירה ננסח באמצעות אינטגרציה בין קריטריונים ספרותיים לקריטריונים טיפוליים מתחום השיטה הביבליותרפית, שאל עקרונותיה נתוודע באופן עיוני.
הקורס יעסוק בהשתקפות סיפורי המקרא בספרות העברית החדשה. הטקסט המקראי הוא הבסיס הלשוני והספרותי של תרבות ישראל, וסופרים ומשוררים רבים כתבו יצירות שמבוססות על סיפורי המקרא. הקורס יציע קריאה השוואתית בחלק קטן מהקורפוס הנרחב והמגוון הזה, תוך דגש על היחסים האינטרטקסטואליים בין הטקסט הספרותי למקור המקראי ולמקורות בתר-מקראיים. השיעורים יעסקו בגרסאות חדשות לסיפור תנ"כי, ביצירות שונות שבמרכזן דמות מקראית אחת, ב"מילוי פערים" ובניסיונות לפרש את המקרא "נגד כיוון השערות". הקורס יעודד קריאה ביקורתית וחשיפה של העמדות המוסריות והאידיאולוגיות שבבסיס הטקסטים.
המרדף אחר "אהבת אמת" (true love), שראשיתו בחברות המערביות בתקופה הרומנטית – לֵיחו לא נס, אך הוא כרוך זה מכבר בהתייחסות הצינית לסיכויי מציאתה. בקורס זה נבחן כיצד משקפת הספרות את המתח בין נטייתנו לחיפוש בלתי נלאה אחר "אהבה אמיתית", לבין ההכרה האנושית בהזדמנותה הנדירה. מהן גרסאות "האהבה הגבוהה" שהספרות מדגימה, ולאֵילו ברֵירות של אהבה היא מועידה את אחריתו של החיפוש הזה? כיצד מיוצגות הנחות היסוד התרבותיות אשר מהן ניזון טבעו העיקש, החזק מאיתנו? האם ניתן להן אשרור ביצירות? האם הן מותירות לנו מקום לאופטימיות? על שאלות אלו ונוספות נבקש להשיב באמצעות מבחר סיפורי אהבה מפתיעים, יצריים ונועזים, מוחמצים או אסורים, "בלתי אפשריים" וטרגיים.
שיר הילדים הוא מעשה אמנות שמקופלים בו ערכים אסתטיים, שיטות פואטיות ושיקולים התפתחותיים וקוגניטיביים. בקורס זה ננסה להתחקות אחר אינטראקציה מורכבת זו באמצעות כמה עיונים משלימים (אסתטי, ז'אנרי, רטורי ואידיאולוגי). נדון גם במעמדה הנמוך של שירת הילדים בתרבות העכשווית ובסיבות לכך. קורפוס השירים שייבחן בקורס יורכב מיצירות קאנוניות ועכשוויות: חיים נחמן ביאליק, מרים ילן שטקליס, לאה גולדברג, שלומית כהן אסיף ועוד.
הקורס יבחן את מעמדן של העדויות הכתובות המרכזיות ביותר של המאה העשרים על מאורעות השואה. מהי זיקתן של העדויות בטקסטים של פאול צלאן, ז'אן אמרי, פרימו לוי, חורחה סמפרון ואלי ויזל לאפשרויות הסיפור והקליטה? מהן מגבלות הייצוג של הזיכרונות הטראומטיים, והרלוונטיות של "התיקון האמנותי" להעלאתם על הכתב? נתמודד, כמו כן, עם סוגיות הנובעות משאלות אלו, אשר נוגעות לנאמנותן של העדויות המאלפות ל"אמת" ולמוסר, ולחשיבותן – הן כמסמך היסטורי, והן כביטוי לצורך אישי ואנושי.
הקורס יעסוק במגוון רחב של יצירות ספרות הומוריסטיות מתקופות ומסוגות שונות. יוצגו שלוש תיאוריות מרכזיות בחקר ההומור, להבנת הפונקציות הרגשיות, הקוגניטיביות והחברתיות שממלא ההומור. נלמד מאפיינים שונים של הומור בספרות: הומור של מצבים, הומור מילולי והומור ויזואלי, ונדון בהתאמת היצירות לגיל הילדים. באמצעות עיון ביצירות סאטיריות יוצג ההומור ככלי לביקורת חברתית.
אנו נמצאים בעיצומו של הגל הרביעי של הפמיניזם. הגל הרביעי החל לפני כעשור, והביא את מאבקן של נשים למען שחרור ושוויון מגדרי למימדים גלובליים חסרי תקדים – מתנועת #MeToo נגד הטרדות ותקיפות מיניות של נשים שהפכה לתופעה ויראלית ועד לצעדות מחאה המוניות בכל רחבי העולם שבהן נשים משמיעות את קולן, לא רק בנוגע למעמד האישה אלא גם בסוגיות בוערות הנוגעות לכלל החברה, כגון דאגה לאוכלוסיות מוחלשות או מאבק למען הסביבה. בשונה מהגלים הקודמים של הפמיניזם, פמיניסטיות מהגל הרביעי חושבות באופן ויראלי וגלובלי: הן משתמשות בתקשורת ובמדיה חברתית ככלים להעברת מסרים, הן נאבקות למען זכויות של קבוצות שוליים נוספות בחברה, והן מאמינות שלגברים יש חלק חשוב כשותפים במאבק שלהן למען חברה שוויונית ועולם טוב יותר. הקורס הזה מזמין אתכן ואתכם ללמוד כיצד זה התחיל. בקורס נלמד טקסטים יסודיים של המחשבה הפמיניסטית ונכיר את האימהות האידיאולוגיות והרוחניות של התנועה, מהאידיאולוגית הראשונה שניסחה הצהרה על זכויות האישה בשנת 1791 ועד ימינו. רוב ההוגות הללו היו נשים שכתיבה היתה העיסוק העיקרי שלהן: הן כתבו יצירות ספרות, חיבורים פוליטיים ופילוסופיים, מאמרים ודיווחים לעיתונות, זיכרונות אישיים ועוד. בהתאם לרוחן של הכותבות-ההוגות שנלמד, הקורס מציג את ארון הספרים הפמיניסטי דרך הפרספקטיבה של מעשה הכתיבה הנשית. נלמד יצירות של נשים כותבות, כגון וירג'יניה וולף, סימון דה בובואר, הלן סיקסו, מרגרט אטווד ואחרות, שמהוות אבני דרך בעיצוב החשיבה הפמיניסטית הביקורתית ומביאות לידי ביטוי כתיבה נשית ייחודית מעמיקה, רגישה, אמיצה ופורצת דרך.