תקצירי קורסים – החוג להיסטוריה
הקורס עוסק בהיסטוריה של חיי היום יום באירופה במאות ה-18-14 (מהרנסאנס ועד למהפכה התעשייתית). לקורס שתי מטרות עיקריות: הראשונה, היכרות עם ההיסטוריה של חיי היום יום על מקורותיה והמתודולוגיה המיוחדת שלה; השנייה, לימוד מספר נושאים נבחרים בתחום זה, שיכולים להיות תשתית לחקר הנושא בתקופות ובחברות אחרות. בין היתר יידונו בקורס הנושאים הבאים: יחסים בין נשים, גברים וילדים (המשפחה); דרכי חינוך בתקופה; מנהגי שולחן, נימוסים והליכות; אופנת לבוש, ריהוט ואדריכלות.
הקורס עוסק באירועים בשני השלבים הראשונים של המהפכה הצרפתית (1795-1789) תוך הדגשת הקשר בין אידיאולוגיה מהפכנית לבין המציאות ההיסטורית. הנושאים העיקריים בקורס: משבר המשטר האבסולוטי במחצית השנייה של המאה ה-18; ניסיונות לרפורמות חברתיות ערב המהפכה; נאורות ומהפכה; הכרזת האסיפה הלאומית ביוני 1789 והחקיקה הראשונה של המהפכה; הידרדרות מעמדו של המלך; כיצד שולטים בהמונים; שני המרכזים של המהפכה (ורסאי ופריז); הוצאתו להורג של המלך; משטר הטרור והשלכותיו.
הקורס מתמקד ביצירתו הפילוסופית-חינוכית הגדולה של ז'אן-ז'אק רוסו, "אמיל או על החינוך" (1762). הקורס מבוסס על קריאת חלקים נרחבים בספר זה וקישורם למציאות ההיסטורית של אמצע המאה ה-18 בצרפת (הנאורות והביקורת עליה). כן יעסוק הקורס בהשלכות של "אמיל" על תפיסות בנות זמננו של חינוך וחברה.
הקורס יעסוק בשאלות של תרבות, חברה דת ופוליטיקה בגרמניה שבין מלחמות העולם. דרך קריאה במגוון רחב של מקורות היסטוריים מסוגים שונים: תיבחן חולשתה של הדמוקרטיה הוויימארית, תידון השפעתם של אמצעי תקשורת המונים (רדיו, קולנוע) של התקופה, תיבחן תפישת העולם ה"מודרני" והטכנולוגי בעיני אנשי התקופה, תידון פריחת התרבות היהודית-גרמנית בתקופה ועוד.
הקורס יבחן את הסיבות והנסיבות להתפרצות מרד המקבים, את מהלכו ואת הסיבות להצלחתו או אי-הצלחתו. בקורס ייבחנו מהלכי המרד השונים על רקע הפרמטרים האישיים, הפוליטיים, הכלכליים-חברתיים והתרבותיים. המרד כולו ייבחן גם על רקע מאבקים פנימיים בתוך ההנהגה הכהונתית במקדש.
הקורס עוסק בהתגלגלותה הכרונולוגית של ממלכת בית חשמונאי מראשיתה ועד סופה. הקורס שם דגש מיוחד על היסודות הפוליטיים והחברתיים של השתלשלות אירועי הממלכה החשמונאית. בקורס תיבחן מידת ההמשכיות בין מרד המקבים לבין הממלכה החשמונאית, ויובהרו הסיבות והנסיבות לקריסתה ולראשית התקופה הרומאית ביהודה.
הקורס סוקר את התפתחותה של אירופה מנפילתה של האימפריה הרומית ועד ראשיתה של אירופה החדשה טרם ימי הרנסאנס. הנושאים העיקריים בקורס: השורשים היווניים-רומיים של אירופה; עיצוב המרחב האתני של צפונה ומערבה של היבשת; הנצרות הקתולית כמעצבת אדמיניסטרציה, גבולות ואתיקה חברתית; החברה הפיאודלית; התפתחות הכלכלה כמניע להפיכתה של אירופה להגמוניה עולמית.
הקורס עומד על ההבדלים התיאולוגיים שבין שתי הדתות וסוקר את הקונפליקט הבין-דתי שהתפתח בימי הביניים. ראשיתו של הקורס בתיאור ראשיתה של הנצרות מתוך יהדות הבית השני, והמשכו בהתפתחות הוויכוח הדתי תחת שליטה נוצרית-קתולית; במעמד היהודים באירופה ובראשיתן של הקהילות המאורגנות תחת שליטה זו.
הסמינר יבחן את התמורות והתהליכים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים והביטחוניים שהתחוללו במדינת ישראל עד מלחמת ששת הימים. במסגרת הסמינר נעסוק בגורמים השונים שהשפיעו על התפתחות המדינה ועל עיצובה – העלייה הגדולה וקליטתה, המציאות הביטחונית, התנאים והצרכים הכלכליים, האידיאולוגיה שהנחתה את ההנהגה וכדומה. כמו כן, נבחן בסמינר סוגיות ייחודיות, כגון השילומים מגרמניה, הממלכתיות וכינון חוקה.
כאבני יסוד של כל תרבות יהודית ישנה או חדשה היוו חגי ישראל את אחד משדות הפעולה המרכזיים והטבעיים ביותר של תהליכי השינוי התרבותיים הציוניים. אולם תהליכי היצירה, הגיבוש וההנחלה של הרבדים החדשים של חגי ישראל, לא התנהלו באופן ספונטאני ומוסכם; אלא כרצף, הנמשך עד ימינו, של יוזמות מכוונות, תגובות רחבות עקיפות וישירות, והתפרצויות של מאבקים תרבותיים-פוליטיים חריפים. הקורס יתמקד בסקירה וניתוח של המאבקים הללו, שהתנהלו מתחילת העלייה הציונית ועד להקמת המדינה, ונתפסו על ידי המגזרים והקבוצות החברתיות שהשתתפו בהם, כבעלי משקל מכריע בקביעת דמותו התרבותית של היישוב היהודי הנבנה בארץ.
מרכזיותה של הדרמה בחיינו ובעיצוב תמונת עולמנו היא עובדה שאינה זקוקה להוכחה. מעטים נותנים דעתם לכך שמקורה ביוון הקלאסית. הקורס יתחקה אחר תהליך הופעתה והתגבשותה כסוגה מוגדרת, ויעמוד על מקומה בכלל חיי הציבור, התרבות, המדינה והחברה באתונה הקלאסית.
מעטות החברות בהן תפס החינוך מקום מרכזי כבשתי הציביליזציות הקלאסיות של יוון ורומא. הקורס יתחקה אחר הסיבות למקומו המרכזי של החינוך בשיח הציבורי של חברות אלו, באמנות שלהן, בספרותן ובהגותן, תוך התוודעות למבחר מייצג מתוך הספרות הדידקטית הקלאסית.
השלטון הרומי ביהודה הסתיים בסדרת מרידות כושלות, בחורבן הבית, בפגיעה קשה בישוב, בשעבוד ובהגליה. האם כל זה היה בלתי נמנע? האם נעוצה הסיבה לערעור היחסים עם השליטים בדת היהודית, והאם אכן היו היהודים מרדנים יותר מעמי האימפריה האחרים, כמקובל לחשוב? שאלות אלו ואחרות יידונו במהלך הקורס, שבמוקדו תעמוד סוגיית שילובם של היהודים בחברת האימפריה הרומית.
זיכרון השואה הוא אחד הנושאים המורכבים הנלמדים במערכת החינוך בכל קבוצת גיל. יחד עם זאת, המקורות ללימוד הנושא הם מועטים יחסית ומתבססים בעיקר על עדויות בעל פה של ניצולים. עובדה זו מעלה שאלות רבות בדבר תקפותם של העדויות ומתקשרת אל הקלות הבלתי נסבלת של הכחשת השואה. במהלך הקורס נתמודד עם אירועים מרכזיים של התקופה באמצעות המקורות המיוחדים לה, נכיר את החשיבות ההיסטורית של אירועים אלה ונתייחס אל השאלות והדילמות העולות מאותם אירועים.
מטרת הקורס היא לבחון את המאפיינים המרכזיים של מחשבת חז"ל ותרבותה, כמי שעיצבו את הזהות היהודית בראשיתה. נבחן את המאפיינים המרכזיים שלה ביחס ליהדות המקראית ואת תהליכי ההשתנות שהתחולל בזהות היהודית בתקופה המודרנית, כפועל יוצא של עליית החסידות והזרמיים המודרניים ביהדות. נבחן את הדילמות סביב השאיפה להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, וננסה להעריך את המשך התפתחותה של הזהות היהודית.