תקצירי קורסים – החוג למדעי החברה ואזרחות
הקורס מפגיש את הסטודנט עם ציוני דרך חשובים בהתפתחות הרעיונית סביב מושג המדינה במהלך התפתחותה של התרבות המערבית. הקורס מתחיל בתקופה הקלאסית ומגיע עד לתקופה המודרנית והפוסט-מודרנית.
הקורס מקנה כלים סוציולוגיים לניתוח ביקורתי והבנה שיטתית של המחשבה החברתית העכשווית. בקורס נלמדים מושגי יסוד וגישות תיאורטיות במגוון נושאים הנחקרים על-ידי הסוציולוגיה; ניתנים כלים המאפשרים איתור, הכרה והבנה של תופעות חברתיות ומושם דגש על פיתוח היכולת לראות את הקשרים בין התופעות במישור החברתי הכללי לבין המציאות החברתית במישור האישי והיומיומי. הקורס מתמקד בחברה המודרנית; גישות תיאורטיות; תרבות; סטייה; ריבוד ועוד.
בקורס יעלו לדיון מושגי יסוד בתחום האנתרופולוגיה החברתית-תרבותית. עבודות וסרטים העוסקים בחברה ותרבות, יהיו בסיס לדיון ביקורתי במספר סוגיות מרכזיות בהן היא עוסקת. הדיונים שיתנהלו בקורס יעשו שימוש בהשוואות בין הקשרים חברתיים שונים המתוארים בעבודות לבין המציאות החברתית העכשווית בכלל, והישראלית בפרט.
בראשית המאה ה-21 העולם יודע מגוון רחב ביותר של דמוקרטיות ב"עולם המערבי הקלאסי" וב"עולם החוץ מערבי". בחברות הבלתי דמוקרטיות יש צבורים רחבים שכמהים לתהליכי דמוקרטיזציה. כן, לדמוקרטיה הגדרות אופרטיביות רבות. בקורס נדון בהגדרות אלו ובסוגי הדמוקרטיה בימינו.
הקורס עוסק במספר אספקטים של הכלכלה-הפוליטית הניאו-קלאסית שנהוג להציג כ"מבוא לכלכלה". נעסוק במספר נושאים בתחומים: מיקרו-כלכלה, מקרו-כלכלה, מימון ושוק ההון.
כמו כל מדינה דמוקרטית אחרת גם לישראל מאפיינים ייחודיים לה – ברמת מבנה המשטר וברמת כללי המשחק הפוליטיים. הקורס מנסה להתחקות אחר מספר מאפיינים כאלה כגורמים שמסבירים את התנהלות הפוליטיקה ותהליכי קבלת החלטות בישראל.
בקורס נלמד על מבנה החברה הישראלית ומוסדותיה מפרספקטיבה היסטורית וסוציולוגית. הסוגיה המרכזית בה נעסוק היא לימוד מבנה החברה הישראלית תוך התמקדות בדינמיקה של מגמות ליכוד ופירוד, לאור תהליכי ליברליזציה כלכלית ופוליטית ולאור תהליכי הפונדמנטליזם. במסגרת הקורס נעסוק בסוגיות כמו: שסעים שונים, יחסי מדינה חברה, צבא חברה, דת וחברה, שוק העבודה ומגדר.
הקורס יחשוף את הסטודנטים לתיאורתיקנים הבולטים שמשנתם עוסקת במהות החברה, אופיו של הסדר החברתי, הקשר בין הפרט למבנים, שינויים חברתיים, דת וחברה ועוד. התיאורתיקנים הם מרקס, דיורקהיים, ובר, סימל. בנוסף, ייחשפו הסטודנטים לרעיונות וגישות מרכזיות של תיאוריות מודרניות עכשוויות כמו פונקציונליזם, סטרוקטורליזם, התיאוריה הביקורתית, פוסטמודרניזם.
השיעור סוקר את ההגדרות המרכזיות של הדת תוך ניסיון לפרש את היחסים שבין חברה לאמונות דתיות וטקסים. הדגש יושם על החיפושים אחר משמעות אישית בתרבות העכשווית על רקע תהליך החילון ושחיקת הארגון המוסדי של הדת. כמוכן ידונו העלאת הגורם הרוחני והבולטות של ההשפעות הניאו-פגאניות ודתות אוריינטליות.
מושגים הקשורים בכלכלה ועסקים נתפסים לעיתים קרובות כנחלתם הבלעדית של כלכלנים, ומנותחים ע"פ פרמטרים של יעילות, פריון ורוח. מטרת הקורס היא לנתח מושגים אלה מנקודת מבט חברתית/סוציולוגית ולחשוף את קשריהם ההדוקים עם אי שוויון חברתי, התערבות מדינית וצדק חברתי.
הקורס מתנהל כסדנה ודן בתפקיד של מפלגות במערכות פוליטיות. המוקד של הקורס הוא המפלגות בישראל – מיהן, על מה המחלוקת ביניהן וכיצד הן מתייחסות למשימות הלאומיות שלפתחן.
הקורס מציע פרספקטיבה ביקורתית על תקשורת ההמונים בת-זמננו, תוך התמקדות בטלוויזיה כאחד מאמצעי הבידור והמידע הנפוצים והמשפיעים ביותר בתחילת המאה ה-21. במהלך הקורס נעסוק, בין השאר, בהשפעת תקשורת ההמונים על החברה, התרבות, הפוליטיקה, יחסים בין המינים ומיניות. נעמוד על הגישות, התיאוריות וכיווני המחקר העיקריים בתחומי התקשורת, כתחום דומיננטי במדעי החברה, בהתייחס להיבטים חברתיים של התקשורת המודפסת, המשודרת והאלקטרונית.
עשרות מלודרמות עדתיות מעמדיות וקומדיות המתבססות על עימותים בין-תרבותיים הופקו בישראל בעיקר בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 וזכו לפופולריות עצומה. חלקם הפכו לחלק בלתי-נפרד מהאיקונוגרפיה הישראלית. במהלך הקורס נעמוד על נסיבות היווצרותו של "קולנוע הבורקס" המעמדי-עממי, מאפייניו האידיאולוגיים הדומיננטיים והחתרניים, תרומתו לפיתוח "תודעה כוזבת", סטריאוטיפיזציה וסטיגמטיזציה מחד, ומחאה חברתית מזרחית מאידך.
מטרת הקורס היא לבחון את סוגיית הפורנוגרפיה ממגוון היבטים וביניהם: כלכליים, פוליטיים, פמיניסטיים, תקשורתיים ומוסריים. הקורס יעודד דיון בקורתי במשמעות הפורנוגרפיה, בקשריה לסוגיות הזנות והסחר בנשים ובהשפעתה על החברה. הדיונים בקורס יעמדו על הקשר בין תעשיית הפורנוגרפיה בעולם לבין הפשע המקומי והבין-לאומי.
כניסתן המואצת של נשים לכוח העבודה בשלושים השנה האחרונות מהווה את אחת המהפכות החשובות של המאה העשרים. בקורס זה נסקור מנקודת מבט סוציולוגית ביקורתית את עולם העבודה העכשווי דרך עדשת המגדר (Gender). נבחן את משמעות ההבדלים המיוחסים לנשים ולגברים אודות מיקום עבודתם, שכרם, קידומם והזדמנויותיו של כל מגדר בשוק העבודה.
דמוקרטיה וביטחון הם שני מושגי מפתח שלכאורה נוגדים זה את זה. נבקש להגדיר את הזיקות ביניהם ולבחון את ביטוין באזורי סכסוך שונים בעולם ובישראל.
הסמינריון עוסק בחלקו הראשון בדת ומדינה במדינות שונות ובעיקר במדינות דמוקרטיות. הדגמים הלא-דמוקרטיים שידונו הם המשטרים התיאוקרטיים – דתיים, המשטרים הפאשיסטיים והמשטרים החילוניים-האבסולוטיסטיים (כגון המשטרים הקומוניסטים). המשטרים הדמוקרטים שהקורס יעסוק בהם הם משטרי הפרדה בין דת ומדינה (ארה"ב, צרפת) ומשטרי כנסיה רשמיים (אנגליה, מדינות סקנדינביה) והדגמים שביניהם – דגם הכנסיה הנתמכת (איטליה, ספרד) ודגם הקהילות המוכרות (גרמניה, הונגריה, אוסטריה).
יפן היא מדינה המדגימה שילובים בין תרבות ותרבות פוליטית מקומית עם "תרבות מיובאת" לאורך כל ההיסטוריה שלה. בעת המודרנית היא הגדילה לעשות כאשר אימצה ביוזמתה או ביוזמת כוחות חיצוניים תהליכי מודרניזציה מערביים, משטרים מודרניים אירופאים ואף את המשטר הדמוקרטי מ-1945. בקורס נלמד על התופעות הללו ונבחן דרכן מסקנות לגבי אימוץ דפוסים מערביים בחברות במקור אל היו "מערביות ליברליות".