מילון תקשורת חזותית

איכות של שלמות המושגת באמצעות שימוש יעיל במרכיבים ובעקרונות של עיצוב. נוצרת כשיש איזון בין הרמוניה לבין גיוון. הרמוניה מחברת בין כל החלקים, ליצירת שלם; גיוון מוסיף עניין חזותי לשלם האחיד הזה.

פירוש חזותי ליצירה טקסטואלית, שמטרתו לשפוך עליה אור. האיור יכול להופיע בכל טכניקה חזותית (ציור, צילום, קולאז', מונטאז' ועוד), והוא מבאר את הטקסט באמצעות המחשה, הדגמה, הרחבה או עיטור.

ענף מענפי הפילוסופיה הקשור לחקר החושים, והתכונה הבסיסית הנחקרת בו היא היופי. החוויה האסתטית בעיקרה היא עונג חסר אינטרס מהתבוננות בטבע או ביצירה אנושית, מבלי לפרק את מושא ההתבוננות לפונקציות שלו.

האדם הוויטרובי – לאונארדו דה-ווינצ'י. רישום שהביא לשיא את מחקרו של דה-ווינצ'י בנושא גוף האדם ובישר את תחילת הרנסנס האיטלקי, הרישום מסכם את מחקרו בנושא פרופורציות בין איברי הגוף ובין מרכיבים שונים בטבע. דה-ווינצ'י מוצא קשר ישיר בין יופי ופרופורציות.

מערכת מלאה של כל האותיות, הספרות וסימני הדפוס היוצרים כתב מסוג מסוים. גופנים בנויים במשפחות, כשבמשפחה יש גופנים במשקלים שונים, כמו רגיל, שמן, נטוי, קל ועוד. משפחה כזו מאפשרת גיוון רב כי לכל גרסה יש תפקיד: גרסה לטקסט רץ, גרסה להדגשות, גרסה לציטוטים וכדומה.

גישה מערכתית לעיצוב סביבה לימודית (systematic approach to the design of a learning environment) היא התייחסות עיצובית לסביבת הלמידה כאל מערכת חזותית, הכוללת פריטים רבים מסוגים שונים. בין הרכיבים השונים מתקיימים יחסי גומלין הבאים לידי ביטוי חזותי.

עיקרון עיצובי מוביל היוצר האחדה בין פריטים שונים ועל ידי כך מסמן אותם כשייכים לאותה מערכת.

תורת עיצוב הכתב. בחירת הגופן (פונט), גודלו, סגנונו, אורך השורה, יישור הפיסקה, הריווח בין אותיות, בין מילים ובין שורות, כל אלה מרכיבים טיפוגרפיים המשפיעים על המסר החזותי.

כרזה שהטיפוגרפיה היא המרכיב החזותי העיקרי בה. מירב בנג'י, סטודנטית במסלול העל יסודי. בית הספר לחינוך. תערוכת תוצרי סטודנטים תשס"ו

אלמנט גרפי המייצג ארגון או מוצר, ומכיל דימוי ו/או רכיב טיפוגרפי.

גלגוליו של לוגו מכללת בית ברל

יצירה דו מימדית הנוצרת מצירוף של דימויים מוכנים מראש כמו גזרי עיתונות, ציורים, תצלומים וקטעי תצלומים. המונטאז' הוא טכניקה הקרובה לקולאז', בהבדל שבמונטאז' התכנים הקיימים על גבי החומר המודבק מאפשרים הרחבה של המבע האמנותי. בקולאז' הסיבה לבחירה בחומרים המודבקים היא בעיקרה צורנית.

המיקום של חלקים בחלל היצירה ביחס לצופה. אוביקט הקרוב לעיניו של צופה ממוקם במישור קדמי, ואוביקטים המרוחקים ממנו נמצאים במישור אחורי. כאשר מדובר ביצירה דו-מימדית, ה"מרחק" הוא עומק אשלייתי שיוצר האמן.

מודל, דגם מוקטן של פסל או של מבנה המאפשר ליוצרת לבחון את התכנון, הפרופורציות והיתכנות הבנייה בקנה מידה קטן, טרם בניית היצירה הסופית.

מכלול המאפיינים החזותיים המופיעים ביצירה או משותפים לכמה יצירות; אופני הבעה, רעיונות חזותיים וטכניקות המאפיינים יוצר או זרם. סגנון משקף ומעצב את רוח התקופה והמרחב הגיאוגרפי בו נוצר, והוא מבטא את גישתם של פרטים ושל קבוצות לעולם ולחיים.

זהות בין שני צדדיו של ציר מרכזי אחד. הציר יכול להיות דמיוני או נראה לעין.

רישום הכנה, מתווה ראשוני ליצירה. סקיצה נותנת מושג ליוצר ולצופה על הקומפוזיציה של היצירה, על מיקום הרכיבים השונים ועל אופיים.

התג הקטן המעטר את קצה הקו בגופנים מסוימים. גופן מעוטר תגים נקרא גופן סריפי. גופנים סריפיים קריאים יותר בדפוס ולכן מועדפים בשימוש בטקסט רץ. דוגמאות לגופנים סריפיים: נרקיסים, דוד, הדסה, פרנקריהל.

פסל גוף חזה.

טכניקת ציור היוצרת אשליית עומק ביצירה דו מימדית. מבוססת על העיקרון שככל שעצם מרוחק מאיתנו, הוא נראה לעינינו קטן ומטושטש יותר מעצם קרוב.

עבודת אמנות דו-מימדית שנוצרת על ידי הדבקת ניירות, בדים וחומרים אחרים על מצע שטוח.

האופן שבו מאורגנים מרכיבי היצירה בפורמט שנבחר. הקומפוזיציה היא הדרך של המעצב/ת להוביל את עין הצופה בין מרכיבי היצירה. הקומפוזיציה היא אמצעי הבעתי מרכזי בכל סוג של היצג חזותי, מאחר שהיחסים בין האובייקטים לבין עצמם ובינם לבין המסגרת הם בעלי משמעות.

דוגמאות לשלוש קומפוזיציות הבנויות מאותם רכיבים:

מימין לשמאל: קומפוזיציה דינמית ממורכזת, קומפוזיציה סטטית ממורכזת, וקומפוזיציה דינמית.

קו היוצר את גבולותיה של צורה ומבדיל אותה משאר הצורות ביצירה.

דימויים מוכנים מראש, המשמשים לאיור בכל מדיום גרפי. אף כי יש גם דימויי קליפ ארט מודפסים, עיקר השימוש היום הוא בקליפ ארטים שנוצרים ומופצים באופן דיגיטלי. באינטרנט יש קליפ ארטים במיגוון נושאים, סגנונות איור ופורמטים דיגיטליים.

בצרפתית: objets trouves חפץ מצוי, יומיומי, מעשה ידי אדם, המוגדר ע"י אמן כעבודת אמנות בלא שנעשה בו שינוי. הפיכת חפץ יומיומי לאמנות מרחיבה באופן ניכר את הגדרת האמנות.

יצירת אמנות פיסולית שאינה חופשית בחלל, אלא צמודה למשטח כגון קיר, תקרה או רצפה. בצורתו הסופית, התבליט נע בין שטיחות לבין תחושת הנפח המאפיינת את הפיסול.

החומרים החזותיים והטקסטואליים המכסים את פני השטח, וניתנים לשינוי בקלות יחסית. תכסיתי שטח נפוצים בסביבות למידה הם למשל מרכזי למידה, כרזות, לוחות קיר, תוצרי לומדים. המושג מושאל מתחום הגיאוגרפיה, בו מבדילים בין תכסית לבין תבליט.

תכסית קיר חיצוני בבית החינוך בית יצחק, 2004.

מרחב שיש לו שלושה ממדים: אורך, רוחב וגובה. יצירה תלת מימדית, כמו פיסול או אדריכלות, ניתנת לצפייה מכל צדדיה. 

 

הפיכת הקומפוזיציה הדו-ממדית של מונדריאן, 1921 (מימין) לגוף תלת-ממדי על ידי חריט ריטפלד, 1923 (משמאל).

שימוש בסמלים חזותיים כדי לבטא רעיונות ולהעביר מסרים. התקשורת החזותית היא אחד המרכיבים העיקריים של האוריינות החזותית.