עתת אוסטר לוינץבגיל 5, הגיעה לפרדס חנה, מושבה בה גדלה, למדה ובגרה.

למדה בבית-הספר היסודי "אלונים", הייתה חניכה גאה בשבט אלון של הצופים, שבט בו גם הדריכה.

לאחר סיום לימודיה בבית-הספר היסודי, עברה לחטיבת הביניים, בו הייתה פעילה חברתית ובכל החוגים שהתאפשרו לה. במהלך לימודיה ובמקביל להיותה חלק פעיל בצופים, נבחרה לייצג את תנועת הצופים בישראל והייתה חלק ממשלחת הצופים בארה"ב בה העבירה את הרוח הצופית הישראלית לקהילות היהודיות שבה.

בתיכון, למדה בבית-הספר החקלאי בפרדס חנה בו התבלטה ביכולותיה ובמעורבותה החברתית הרחבה, היא גם החלה להתחרות בירי באקדח במסגרת נבחרת ישראל, מסגרת בה זכתה להישגים רבים: שיאנית ישראל לנוער ונשים, אלופת ישראל בירי באקדח אויר, ודו קרב, הייתה מקום רביעי בעולם ומועמדת לייצג את ישראל באולימפיאדת מוסקבה. ענת המשיכה להתחרות עד הולדת בנה הבכור עפרי.

במהלך שירותה הצבאי, ענת מינפה את יכולותיה, ניסיונה, כישרונה ושירתה כמדריכת קליעה שם גם הייתה אלופת צה"ל בקליעה.

לאחר שירותה הצבאי, החלה ללמוד באוניברסיטת תל אביב בחוג למתמטיקה ומדעי המחשב ומיד לאחר השלמת התואר הראשון, החלה בלימודי התואר השני בהוראת מדעים.

גם בתקופה בה בוגרי החוג למתמטיקה ומדעי המחשב זכו לעדנה תעסוקתית, בחרה להקדיש את חייה המקצועיים לחינוך והוראה ושבה לבית הספר בו למדה ובכדי ללמד, לחנך, להשפיע על תלמידים, לעצב את דמותם ועתידם.

לאחר שהקימה ומיסדה את נושא לימוד תחומי המחשב בבית-הספר, החלה ובמקביל, ללמד בסמינר הקיבוצים ובמכללה האקדמית בית ברל בתחום המחשבים ומדעי המחשב.

העבודה, הפיתוח המקצועי, גידול הילדים וטיפוח המשפחה, היוו רק חלק ממארג העשייה של ענת שהחלה לעבוד גם על התיזה לקראת תואר PHD בהנחייתה של פרופ' אנג'לה טודי באוניברסיטת לינקולין שבאנגליה.

בהמשך, ענת התרכזה בעבודתה במכללה האקדמית בית ברל כמרצה, מנחה, ראש החוג למדעי המחשב, הקימה את היחידה האקדמית לתקשוב ועמדה בראשה.
בדרכה החיננית, השקטה, המיוחדת, הצליחה להשפיע וגרמה לדברים להתרחש.

במהלך חייה המקצועיים והאקדמיים, הקפידה לחקור, לדרוש, להרצות ולפרסם מאמרים רבים בתחומי עניין רבים ומגוונים בתחום ההוראה, התנסות בהוראה, הנחיית מורים ופרחי הוראה, פיתוח חומרי הוראה, הוראה מתוקשבת ויצירת עניין בחומרי ההוראה. היא פשוט אהבה ללמד ולהיות חלק מהתפתחותם של תלמידיה האקדמיים.

את חלק מעבודותיה האקדמיות ענת לא הספיקה להשלים. בין השאר ספר, אותו ביקשה לכתוב על הרמינה לסר, סבתו של סבה. המקור לידע אחריו היא חקרה, הגיע ממכתבים אותם כתבה הסבתא במהלך השואה מברלין ואותם אספה בארץ ובאירופה. את הפרוייקט הזה על הרמינה שנגע בענת מאוד, ענת לא הספיקה לסיים.

במהלך חיה נגעה באהבה בהרבה אנשים, הייתה אדם בעל תחומי עניין רבים: נהגה בטרקטור, ניגנה בסקסופון, רקדה בלט קלסי, ג'אז וריקודי עם, טיילה, רכבה על אופניים, צללה, גלשה, יצרה ופיסלה, היא הייתה אדם עם פנים רבות ומגוונות.

בת, אחות, אם אוהבת ומסורה לעפרי, עטר ועומר ורעיה לנתי.

ענת שפיסלה בחומר ובאנשים, נפטרה בביתה שבגן השומרון והיא בת 53 לאחר התמודדות עם מחלת הסרטן.

Cookies

This website use cookies to improve site functionality, provide you with a better browsing experience, and to enable our partners to advertise to you.

Detailed information on the use of cookies on this Site, and how you can decline them, is provided in our cookie policy.

By using this Site or clicking on "I agree", you consent to the use of cookies.