בשנים האחרונות, מתרבים המקרים בהם נחשפים אזרחים במדינות העולם לאירועי משבר חברתיים, פוליטיים, כלכליים וביטחוניים. מצבי משבר אלה וביתר שאת, המשבר הרב-ממדי אליו נקלעה בשנה החולפת החברה האזרחית בישראל, מעידים כאלף עדים על הצורך הדוחק לשפר את כושר העמידות של החברה האזרחית לנוכח תנאי המציאות המאיימים.
הגישה הרווחת בספרות המחקרית בנושא ההתמודדות עם מצבי משבר ואסון מייחסת להיערכות המקדימה לקראת אותם מצבים תפקיד מפתח בהעצמת הכשירות להתאושש מן המשבר ולהשתקם מתוכו. לבניין החוסן הקהילתי מייחסים החוקרים תפקיד מפתח בתהליך היערכות זה.
על אבני הבניין של חוסן קהילתי נמנים, בין היתר: זהות משותפת, סולידריות, תחושת שייכות, שותפות גורל ואמון הדדי. טיפוח אבני בניין אלה הוא חלק אורגני מן המשימות שמוטלות על מוסדות וארגוני חינוך ולכן מערכות אלה, ובפרט בתי הספר, הן במילותינו – 'מכוני כושר' לפיתוח שרירי החוסן הקהילתי כמרכיב מפתח בחישול כושר עמידות החברה.
למרות החשיבות הרבה שמיוחסת בספרות המחקרית למרכיב החוסן הקהילתי בהתמודדות עם מצבי משבר ואסון מפתיע לגלות שתחום זה אינו זוכה לתשומת הלב הראויה בקרב אנשי ונשות חינוך (סגל הוראה ודרג ניהולי).
התוכנית לפיתוח חוסן קהילתי בארגוני חינוך ובקהילות המתנהלת במסגרת תוכנית לתואר שני (.M.Ed) בניהול וארגון מערכות חינוך במכללה האקדמית בית ברל מבקשת לשנות מציאות זאת ולהעניק לאנשי ונשות חינוך הזדמנות, יחידה מסוגה, לשדרג את כישוריהם.ן בטיפוח החוסן הקהילתי. למידע מלא את התוכנית לחצו כאן >
