ברכות לד"ר יפעת כרמל, ראש התוכנית הנכנסת לתואר שני בייעוץ חינוכי בפקולטה לייעוץ, לטיפול ולתמיכה חינוכית. להלן מאמר מרתק של ד"ר כרמל העוסק ברלוונטיות הייעוץ החינוכי במסגרות החינוך וחשיבותו בעת הזו יותר מאי פעם.
יצירת מרחבי חוסן בבתי הספר ובקהילה-הכוח הייעוצי
משתתפי ועידת החינוך של קבוצת "ידיעות אחרונות", ביניהם: שר החינוך, יואב קיש, מזכ"לית ההסתדרות, יפה בן דוד, ושרי חינוך לשעבר (פירון, לבנת, שאשא ביטון ותמיר), חשפו את מה שרבים מאתנו חווים כאזרחים, הורים, וילדים. מציאות שבה שולטת חוסר וודאות, שבה חצאי אמיתות ופיסות מציאות מתחברות ומתפרקות באופן תדיר; מציאות שבה כאב, חורבן, שבי, פגיעה, נוודות, הם נחלת היום יום, מציאות שבה גם למבוגרים עצמם אין תשובות ועל כן אבדה לכאורה היכולת להיות משען ומגן עבור הילדים.
אם כן, פנינו לאן? האם ניתן לייצר תחושת יציבות במרחב קיומי שמתאפיין בסכנה ביטחונית לצד קרע חברתי עמוק? האם ניתן לאחות שברים כשהשבר העכשווי הרב- מימדי נשען על שבר קודם רב- מימדי שיצרה הקורונה? על פניו נשמע כמו משימה בלתי אפשרית , אלא אם כן נשכיל לבחון את כוחו של החינוך מזווית חדשה, אחרת מזו שהורגלנו בה.
חינוך בתפיסה המוכרת לנו מתחבר להקניית ערכים, הרגלים, ידע, עיצוב אופיו של האדם. המחשבה על חינוך במונחים תראפויטיים, מרפאים, אינה שכיחה, ובזהירות ניתן לאמר שבקושי קיימת. אלא, שבקונטקסטים מסוימים, כמו חינוך לאומנות על כל גווניה, להקניית ידע יש פוטנציאל של בריאת מציאות חדשה, ובכוחה של המציאות החדשה הזו למלא את המציאות החסרה ברעיונות לפתרונות חלופיים ומשמעות קיומית עמוקה. בנוסף, לעשייה חינוכית אקטיביסטית, מכוונת חברה וקהילה, עשויה להיות משמעות מרפאת. שכן, התרומה לקהילה, אם נעשית דרך הבנת עומק של התחום העומד במרכז ואיך לכוון לפיתוחו, מסייעת להעצמה אישית, רב- מימדית- רגשית, קוגניטיבית, חברתית ואזרחית.
הייעוץ החינוכי הוא מקצוע מסייע ייחודי שמצוי במרחב שבין טיפול לחינוך. כוחו נובע מהמגע והשילוב שבין שני המעגלים הללו. הוא עוסק בבנייה והעצמה של רווחה נפשית של ילדים לאורך שנות התפתחותו של הילד דרך חיבור לכוחות הבריאים שלו. לפיכך, פיתוח מודל עבודה מכוון חברה וקהילה, כמודל חלופי למודל העבודה הפרטני, גם במרחב הבית-ספרי, וגם מחוצה לו, עשוי להיות פיתרון של ממש עבור ילדי ישראל בשעה הקשה שבה אנו נמצאים. הייעוץ החינוכי יכול לנסח דגשים חדשים לעבודה מכוונת טראומה קהילתית והתערבות מכוונת צמיחה והתאוששות ממנה.
בתוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה האקדמית בית ברל, מנוסח בימים אלו מצע להתערבות פסיכו-חינוכית ייעוצית, שתאפשר לילדים רכישת שפה חדשה מבוססת אינטליגנציות עדינות ויצירתיות לצורך בניית מרחבים בית ספריים מבוססי נורמטיביות. המטרה היא לייצר במרחבים הללו אפשרות ללמוד כיצד להרכיב משברים (כגון אלה שמרכיבים את מציאות חיינו אך לא רק) שלמויות חדשות, שיספקו מסנן חדש להתבוננות בעולם. אופן עבודה זה, עשוי לעזור ביצירת תנועה, זרימה וחיים, כאנטי תזה לתחושת הכאוס והצמצום שהוא תוצר של המציאות שנשברה. כמו כן, הדבר עשוי לסייע ביצירת פוטנציאל לחיבורים חדשים מכווני פתרונות רב- מימדיים, ובכך לייסד בקרב הילדים תחושת אמונה ותקווה. היועצת/יועץ החינוכי כמי שאמונים על הרווחה הנפשית של הילד במרחב החינוכי בו הם עובדים עשויים לסייע רבות בהעתקת אופן עבודה זה והרחבתו למרחבים שונים בקהילה. שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות יהיה קריטי בחשיבותו ליצירת מעגלי עבודה פנים וחוץ בית-ספריים. אופן עבודה זה יאפשר הידוק הקשר והזנה הדדית בין כל המעגלים הסובבים את הילד: משפחה, חברים, קהילה וחברה רחבה.
כל הזכויות שמורות לד"ר יפעת כרמל, ראש התוכנית (הנכנסת) לייעוץ חינוכי, המכללה האקדמית בית ברל
