היערכות העורף האזרחי לחירום – לקחי מלחמת "חרבות ברזל" – התחקיר החסר
בימים אלו מתבצעים מאות תחקירים, בעיקר בשורות הצבא, בכל עניין הנוגע לכשלי מתקפת השבעה באוקטובר, כשבולטת היעדרות תחקיר הנוגע להתנהלות החברה האזרחית. האם העורף האזרחי הישראלי על כלל מרכיביו, כהגנה האזרחית האקטיבית מחד, וההגנה האזרחית הפסיבית, מאידך, עמדו מול שלל האיומים שמומשו? האם מערכות כרח״ל (ראשות החירום הלאומית) כמל״ח (משק לשעת חירום) כפקע״ר (פיקוד העורף) תיפקדו כמצופה מהם? האם ארגוני ההצלה המתנדבים הם הפתרון לסוגיות שהציפה המלחמה?
השאלות נוקבות, קשות ומחייבות ולו גם ניסיון של בדיקת או הצפת הסוגיות הכרוכות בתפקוד המערכת האזרחית, משום שבשורה התחתונה תפישת ביטחון לאומי של אומה עוסקת בביטחון אזרחיה ולא רק בענייני צבאה – משום שאירועי המלחמה בקונסטלציה אחרת כמוהם כאירועי רעידת אדמה קטלנית, צונאמי אימתני, שריפות ענק, אירועי חומ״ס (חומרים מסוכנים) או פנדמיה קטלנית – לכל אלו, כפי שהיה ראוי ומוכרח להיות במלחמה האחרונה, חובה על העורף האזרחי הישראלי להיערך.
הכאוס, חוסר השליטה והניהול משלו בכיפה בחודשים הראשונים למלחמה בתחום הזירה האזרחית והנושא בלט מאוד בכל תצורה ולטובת הקוראים חמש דוגמאות בולטות ומכאיבות. ראשית, הפינוי, שאין שום הגדרה חוץ מאי סדר המוני, שניתן איתה לכנות את כחצי מיליון הישראלים שהתרוצצו מהצפון ומהדרום לערבה או למרכז בלי יד מכוונת ובלי תוכנית – ומדוע זה מכאיב? משום שלישראל תוכנית הנקראת ״מלון אורחים״ לפינוי סדור ומאורגן אך לא תרגלנו זאת מעולם והרי לנו לקונה קטסטרופלית ראשונה.
שנית, מושג המשק לשעת חירום המעוגן בחוק החל לפעול מרגע כינוס הוועדה העליונה של המשק לשעת חירום, שכונסה לגודל התדהמה ביום החמישה עשר לנוראה במלחמותינו – ומדוע זו לקונה? משום שיושב ראש הוועדה הוא שר הביטחון, כלומר, השר העסוק ביותר במלחמה יושב בראש ועדה לענייני משק והיערכות שאינה יכולה לנוע בלעדיו, אך הוא ובצדק אינו פנוי אליה – היתכן?
שלישית, ראשות החירום הלאומית נועדה לארגן ולספק צרכי אזרחינו בחירום בצוותא עם פיקוד העורף – ומי עשה זו בנוראה במלחמותינו? אנשי "אחים לנשק" או ארגונים דומים – מצד אחד כבוד להם ומצד שני אז היכן אחריות הגופים הממונים!
רביעית, זק״א תפקדה, לצערנו, בצורה הראויה להערכה אבל, זק״א היא גוף של מתנדבים והיכן רשות פס״ח – פינוי סעד וחללים הקיימת על פי חוק ופשוט מיותרת כי כולנו עובדים עם זק״א – אז אולי הגיע הזמן לתקנן את זק״א או לחייל או למשטר את אנשיה?
חמישית, מי הוא העורף האזרחי הישראלי? האם הגדרתו גיאוגרפית או פונקציונלית והאם לא הגיע הרגע שהמושג יישוב צמוד גדר ביטחון יעבור מין העולם ושלפני היישוב האזרחי לא תהיה חומה או גדר אלא צבא שזה תפקידו?
להיות ל״עם קשה עורף״ זו איננה מנטרה ריקה מתוכן אלא ציווי – גם את היערכות העורף במלחמה זו מוטב שנבדוק ועכשיו.
ד״ר אבי ביצור, מומחה להגנת העורף, ראש המגמה לביטחון והגנת העורף, המכללה האקדמית בית ברל
