החקיקה בנושא מעמד מקצוע הטיפול באמנויות ידעה עליות ומורדות ונכון להיום מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות אינו נכלל בחוק הסדרת מקצועות הבריאות. כיום מטפלים באמצעות אמנויות לא יכולים להנפיק רישיון מטעם משרד הבריאות והעיסוק בטיפול באמנות אינו מוגן בחוק.
לא כך היה בעבר. בשנים 1988–2004 משרד הבריאות ניפק תעודת "הכרה במעמד" למטפלים באמצעות אמנויות שעמדו בקריטריונים שהציב. תעודה זו נדרשה לשם עבודה במוסדות שונים בתחום הבריאות והחינוך, כגון קופות חולים ובתי-ספר. ב-2003 עודכנו הדרישות לקבלת תעודת הכרה חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות, וניתנו למטפלים שעמדו בקריטריונים.
באותה שנה מטפלות שלא עמדו בקריטריונים ולכן לא קיבלו תעודת הכרה במעמד הגישו עתירה לבית הדין הגבוה לצדק. במסגרת "בג"ץ קאופמן" ביקשו המטפלות לבטל את נוהל תעודת הכרה במעמד מאחר והוא פוגע בחופש העיסוק של מטפלים באמצעות אמנויות. בית המשפט העליון קבע כי יש לבטל את הנוהל ומשרד הבריאות הפסיק להנפיק תעודת הכרה במעמד. בשנת 2005 שני פסקי דין נוספים של בית המשפט העליון קבעו שמעסיקים ציבוריים ופרטיים לא יוכלו להסתמך יותר על תעודת הכרה במעמד.
בשנת 2008 התקבל חוק מקצועות הבריאות לארבעה מקצועות פרא-רפואיים אך לא לטיפול באמצעות אמנויות. בשנת 2009 הוגשה הצעת חוק להרחבת הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות גם למקצוע הטיפול באמצעות אמנויות. הצעה זו עברה בקריאה ראשונה והוכנה לקריאה שניה ושלישית. באותה עת הכנסת פוזרה ותהליך קידום החקיקה נעצר. ב-2010 הורחב חוק מקצועות הבריאות לארבעה מקצועות נוספים, אך לא לתחום הטיפול באמנויות.
בשנת 2010 משרד הבריאות פרסם חוזר מנכ"ל על פיו מקצוע הטיפול באמצעות אמנויות יוסדר בחקיקה כאשר הלימודים יוכרו על ידי המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) ונקבעו סטנדרטים לתואר שני בטיפול באמצעות אמנויות.
ב-15 השנים האחרונות ארגון יה"ת פועל להסדרת החקיקה. נציגי הארגון ניהלו תכתובות ונפגשו עם גורמים שונים במשרד הבריאות בניסיון לקדם את הסדרת המקצוע. בנוסף, העמותה פנתה לחברי כנסת ממפלגות שונות לקדם ההסדרה. מגעים אלו לא נשאו פרי.
ב-2019 ארגון יה"ת, בתמיכתם של אלפי מטפלים באמנויות מרחבי הארץ, הגיש עתירה לבג"ץ. הבג"ץ מפרט את ההיסטוריה של החקיקה וטוען כי ישנה השהיה בלתי סבירה בעליל בהשלמת תהליך החקיקה, וכי התנהלותו של משרד הבריאות מהווה הפרה של הבטחה שלטונית. בבג"ץ מפורט כיצד המצב פוגע חוקתית בזכויותיהם של מטופלים ושל מטפלים כאחד. לדיון בבית המשפט הגיעו מטפלים רבים באמנויות ונציגי תוכניות ההכשרה במוסדות אקדמיים שונים. הדיון היה ממושך, והשופטים התנגדו בתוקף לקבלת העתירה בטענה שאין זה מעניינו של בית המשפט העליון מתוקף הפרדת רשויות. לאור כך, בייעוץ משרד עו"ד ארגון יה"ת הסיר את העתירה על מנת שבעתיד יהיה אפשר להמשיך בתהליך מול הגורמים המעורבים.
על אף העיכובים בחקיקה, תחום הטיפול באמנויות ממשיך להתקדם ולהתפתח הן במישור האקדמי והן במישור הקליני. במדרשה ניתן ללמוד תואר שני בטיפול באמצעות אמנות, והשלמה לתואר שני למטפלים מנוסים. כמו כן, המדרשה מאפשרת לימודים מתקדמים כגון לימודי הדרכה בטיפול באמצעות אמנות. הלימודים נסמכים על תשתית רחבה של ידע תיאורטי רב-תחומי, מהשדה הפסיכולוגי ומשדה האמנות. הלימודים מלווים בהתנסות מעשית בסביבה התומכת בהתפתחות המטפל.
הטיפול באמנות במדרשה הינו ייחודי בגישתו, המדגישה את המרחב האמנותי כמשאב ללמידה טרנספורמטיבית. המדרשה מציעה מרחבי יצירה כסטודיו פתוח ומאובזר המאפשר ללמוד מיומנויות מעשיות. כמו כן, המדרשה מאפשרת מרחב יצירה עצמית באווירה התומכת בחוויה התפתחותית של הסטודנט בהכשרתו כמטפל. הסטודנטים מקבלים ליווי אישי וקבוצתי בהכשרתם המעשית על ידי בכירי המטפלים בתחום. מעבר לשיעורים המבססים תשתית מקצועית רחבה, המדרשה יוצרת ימי עיון בהם נחשפים הסטודנטים לנושאים מגוונים ועכשוויים בתחום הטיפול באמנות, תוך עידודם להשתתפות פעילה בדיונים ובהצגת תכנים משלהם. שילוב זה של שיעורים עיונים, סדנאות התנסותיות, התנסות מעשית, ליווי אישי וקבוצתי בתהליך יוצרת תשתית מקצועית ותיאורטית רחבה שאיתה יוכל המטפל באמנות להשתלב בשטח ולעמוד בכל הקריטריונים שהוגדרו לחקיקה עתידית.