מדוע הפך תואר שני בהוראה לסטנדרט החדש בהכשרת מורים ומיהם האנשים שבוחרים במסלול לימודי הוראה מסוג זה?
המכללה האקדמית בית ברל בשיתוף
כחלק מהניסיון לשדרג את מקצוע ההוראה ולמשוך אליו אנשים איכותיים, בשלים ומשכילים יותר, התואר השני בהוראה קנה לו במקומות רבים ברחבי עולם מעמד של תנאי סף – הסטנדרט החדש בהכשרה להוראה: הכשרת מורים בעלי תואר ראשון או שני שעדיין לא עוסקים בהוראה. המגמה הגלובלית שבה לימודי הוראה נחשבים למבוקשים כמובן לא פסחה על ישראל. שוחחנו עם פרופ' תמר אריאב, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל, על המגמה הבינלאומית הזו ועל האופן שבו היא באה לידי ביטוי כאן בארץ.
פרופ' אריאב, מדוע נדרשים היום המורים לתואר שני?
"ראשית, מדובר, כאמור, במגמה גלובלית. האתגרים שהמורים צריכים להתמודד אתם היום הרבה יותר מורכבים מאשר לפני 20 או 30 שנה ולכן תואר שני בהוראה הוא הסטנדרט החדש. מלבד זאת קיים גם ההקשר המקומי. פעם, בישראל, מקצוע ההוראה בכלל לא היה מקצוע אקדמי. ב?1979 התקבלה החלטה להפוך את המקצוע לאקדמי, והסמינרים למורים הפכו למכללות אקדמיות לחינוך. בתהליך האקדמיזציה אפשרו למורים לחזור למכללות ולהשלים את הלימודים לתואר ראשון. בשנות ה?80 וה?90 אלפים חזרו למכללות להשלים תואר, והיום לכולם יש תואר ראשון, אבל לאורך השנים מעמד התואר הראשון נשחק. פעם לסיים בגרות היה משהו מאוד מיוחד, כי רק 16 אחוז מהאוכלוסייה עשו בגרות. היום, כש?54 אחוז מהאוכלוסייה מסיימת בגרות זה כבר פחות ייחודי. אותו הדבר קרה לתואר הראשון, שיוקרתו עומעמה לאור ההצפה בתארים ראשונים. ועכשיו התואר השני מחליף את התואר הראשון בשמירת הערך המוסף או היתרון היחסי של המורה.
"בינתיים קרו בארץ עוד כמה תהליכים. משרד החינוך החליט, למשל, שמי שעוסק בייעוץ חינוכי יכול לעשות את זה רק עם תואר שני. כל מיני פרופסיות ממילא שודרגו לרמת מאסטר, ולכן נראה היה נכון לשדרג גם את מקצוע ההוראה. לפני 11 שנה נפתחה האופציה של מאסטר בהוראה ומאז נפתחו יותר מ?10 תכניות לימודי הוראה במכללות שונות".
אילו סטודנטים מגיעים ללמוד בתכניות הללו?
"באים שני סוגים של אנשים. הסוג הראשון הם 'מחליפי קריירה' – אנשים שכבר הייתה להם קריירה מקצועית טובה – מהנדסים, עורכי דין, כלכלנים. חלקם אפילו עשו אקזיט והרוויחו המון כסף. באיזשהו שלב בחיים הם הרגישו שזה לא ממלא אותם והם מחפשים משמעות. הסוג השני הוא אנשים שעשו תואר בתחום לא פרופסיונלי – תואר ראשון במנהל עסקים, במדעי החברה וכיוצא באלו".
מה הם מקבלים במכללה האקדמית בית ברל?
"בתכנית לתואר שני בהוראה (M.Teach) הלימודים הם ברמה גבוהה המותאמת לאוכלוסייה שמגיעה. יש דרישה לעבודת גמר יישומית, יש לימודי מתודולוגיה. הסטודנטים בתכנית צריכים להיות מסוגלים לקרוא מחקר בחינוך, לעשות מחקר על העבודה שלהם כמורים כחלק מהתשתית למה שנקרא Lifelong Learning – למידה לאורך החיים שלהם. אנחנו דורשים מהם יכולת מנהיגות ויכולת הובלה בבית הספר, ובהתאם לזה מטילים עליהם משימות שבהן הם צריכים להפגין יכולות כאלו. למשל: בכל אחת משתי שנות הלימוד הם נדרשים לארגן בעצמם כנס, להזמין אורחים, לארגן שולחנות עגולים ולהציף סוגיות לדיון.
"אנחנו מקנים להם יכולות של מחנך – טיפול בפן הרגשי והחברתי של ילדים, תקשורת עם ההורים, התמודדות עם העולם הווירטואלי, שילוב הטכנולוגיה בהוראה, הבנה של בית הספר כאורגניזם חי, מיומנויות של תקשורת עם ילדים. פעמים רבות הם גם הורים בעצמם ולכן מפגינים יכולות רבות יותר גם בתחום הזה.
"בתכנית המאסטר להוראת המדעים והמאסטר להוראת המתמטיקה נשלחים המורים לשבועיים בעולם העבודה – לראות למשל איך עובד המדען במכון הוולקני או בחברת טבע – כדי שיוכלו לחבר את התלמידים בבתי הספר לעולם הזה. אלו דברים שאין בתואר הראשון כי אין להם זמן ומשאבים".
מה ההבדל בין תלמידי תואר שני לבין תלמידי תואר ראשון?
"האוכלוסייה שבאה ללמוד בתכניות המאסטר בהוראה היא אוכלוסייה אקדמית. אלו אנשים שסיימו תואר ראשון בממוצע גבוה. כלומר, הם היו סטודנטים טובים לתואר ראשון, יש להם מיומנויות אקדמיות וידע באיזושהי דיסציפלינה. הנשירה מהתוכניות האלו אפסית. מי שבא, מגיע עם מחויבות מאוד גבוהה. הכניסה לתואר ראשון מתרחשת בדרך כלל בתחילת?אמצע שנות ה?20, ואילו ב- M.Teach רובם בני 30 פלוס. הם בוחרים במקצוע ובלימודים מתוך בשלות והבנה. הם באים עם יותר כישורים. ולראייה: חוטפים אותה במערכת החינוך. הם כוח עבודה מאוד איכותי והמערכת מאוד רוצה אותם".
רוצים לדעת עוד על לימודי חינוך והוראה במכללה האקדמית בית ברל? לפרטים נוספים על תכניות M.Teach לחצו כאן
