בטקס הענקת מלגות על שם ד"ר יעל שילוח ז"ל שהתקיים בחודש פברואר 2019, הוענקו חמישה פרסי הצטיינות ושני פרסי הצטיינות יתרה לשבעה סטודנטים מצטיינים מתכניות התואר השני לחינוך לשנת תשע"ו, בזכות נושאי המחקר בעבודות הסמינריוניות שלהם.
ד"ר יעל שילוח ז"ל עבדה במכללה במשך שנים רבות, וכיהנה בשנים האחרונות לעבודתה כיו"ר ועדת הוראה של בית הספר לחינוך וכסגנית ראש בית הספר.
מיכל שילוח גלנור, בתה של יעל, נשאה דברים לזכרה והעניקה את המלגות למצטיינים יחד עם פרופ' תמר אריאב, נשיאת המכללה. את הטקס ליוו הזמרת דניה פולבר והקלידן דניאל טלמור במחרוזת שירים שיעל אהבה במיוחד.
הכירו את הסטודנטים המצטיינים
אורי גולדשטיין, סטודנט במסלול M.Teach על יסודי
נושא העבודה הסמינריונית בהנחייתה של פרופ' אביבה קליגר – המורה המשפיע: מבט פרוספקטיבי ורטרוספקטיבי
עו"ד אורי גולדשטיין, בן 39, נשוי לדנה ואב למאיה, רוני ונועם. החל את דרכו בתחום החינוך לפני כשנה וחצי, כשנרשם ללימודי M.Teach. בבית ברל. קיבל בשנת 2008 רישיון עו"ד, ומאז עסק כיועץ משפטי וכמנהל במגזר העסקי ובמגוון תחומים. לאחר מעל 15 שנים בעולם המשפט, הכוללים לימודים לתואר במשפטים ולתואר במנהל עסקים, החליט אורי להצמיח ענף נוסף בעץ חייו, להתמקצע בתחום משמעותי קהילתי במטרה להוות דמות חינוכית משפיעה לטווח ארוך על בני הנוער. כיום, בשנתו הראשונה בתחום החינוך וההוראה – מחנך, מורה למדעי החברה, כלכלה, חינוך פיננסי ואזרחות בבית החינוך תיכון "הרצוג" בכפר סבא.
המורה המשפיע: מבט פרוספקטיבי ורטרוספקטיבי
מטרת המחקר הינה לאפיין את דמותו ושיטות עבודתו של המורה המשפיע על תלמידיו באופן חיובי לטווח הארוך, במשך חייהם הבוגרים, ממבט רטרוספקטיבי ופרוספקטיבי.
פרופ' קליגר, מנחת המחקר מציינת כי תוצאות המחקר עשויות להביא לשינוי סדרי העדיפויות בתהליך ובתכנון ההוראה. כמו כן, הן עשויות להביא להגדלת השפעתה של מערכת החינוך הממלכתית על תלמידיה ובוגריה: חינוך שאינו מתמקד רק בהישגים לימודיים לטווח הקצר, אלא גורם להשפעה עמוקה ומשמעותית לטווח ארוך. השפעה המצויה בחייהם של בוגרי מערכת החינוך הממלכתית שנים לאחר סיום לימודיהם, בהחלטות גורליות, בצמתים חשובים, בעיצוב אישיותם הבוגרת, בחינוך ילדיהם. בעזרת תוצאות מחקר זה יכולים המורים של היום להפוך למחנכים של המחר.
דפנה לב ארי, סטודנטית לתואר שני M.Ed בייעוץ חינוכי
עבודת המחקר (עבודת גמר לתואר שני) בהנחייתה של ד"ר אביבה שמעוני עוסקת בנושא: התמודדותם של אחאים (אחים ואחיות) לילדים חולי סרטן והתמיכה בהם על פי חווית אמותיהן.
אמא לעופרי, נועם ועדי, נשואה לרועי העוסק בחינוך בספורט. בשמונה השנים האחרונות עובדת בבית ספר נווה צאלים, שהוא בית ספר ופנימייה פוסט-אשפוזית, עבור בני נוער עם הפרעות נפשיות קשות.
"התחלתי את דרכי בבית הספר כמורה לחינוך מיוחד ובשנה האחרונה, עם סיום לימודיי בייעוץ אני משמשת יועצת בבית הספר. הבחירה בלימודי הייעוץ הייתה מתוך כוונה להתמקצע ולהבין טוב יותר כיצד ניתן לסייע לילדים בתהליך הצמיחה האישית שלהם תוך ראייה בו זמנית של צורכי המערכת.
לעיתים החיים מזמנים לנו את "הלמידה האמתית". לצערי לפני כשנה וחצי בתי התינוקת חלתה במחלת הסרטן. באותה עת המשך הלימודים לתואר נראה כבלתי אפשרי, אך בחרתי לגייס את הכוחות הדרושים לסיום התואר וזאת לצד סיום תהליך האשפוז הממושך של בתי".
עבודת המחקר (עבודת גמר לתואר שני) עוסקת בנושא: התמודדותם של אחאים (אחים ואחיות) לילדים חולי סרטן והתמיכה בהם על פי חווית אמותיהן.
העבודה נולדה עקב ההתמודדות האישית והמשפחתית שלי עם מחלת הסרטן של בתי התינוקת. במהלך הטיפולים ובשלב החזרה לשגרה התמודדו בנותיי (הלומדות בבית ספר יסודי), עם קשיים רבים שעמדו בדרכנו כמשפחה והשפיעו עליהן באופן אישי ובמסגרת בית הספר. נוכחתי לגלות עד כמה משמעותי וחשוב מקומו של בית הספר בסיוע לתלמיד המצוי במשבר זה.
המנחה, ד"ר אביבה שמעוני, כתבה: בחירת הנושא לוותה בהתלבטויות. מצד אחד חשש לגעת במקומות שעדיין כואבים ומאידך המחויבות שחשה דפנה כאם, מחנכת ויועצת לעתיד לעורר מודעות ומחויבות לנושא במערכות השונות ובמערכת החינוך בפרט. לבסוף גברה המחויבות להביא להבנה טובה יותר את אשר חווה המשפחה המתמודדת עם מחלתו של ילד חולה סרטן בדגש על האחאים הבריאים ובמטרה להצביע על דרכים לתמוך ולסייע. המחקר רלוונטי לכל אוכלוסיית בית הספר, למורים, למנהל, להורים, לגורמים המסייעים ולעבודת היועצת בפרט.
עבודתה של דפנה מצוינת ויש לה תרומה חשובה. הממצאים מאפשרים לקורא להיכנס לעובי הקורה ולשמוע את קולן של האימהות ודרכן את קול האחאים. בהמשך יש לציין את ההמלצות היישומיות. הקרבה של דפנה לנושא דרבנה אותה לכל אורך הדרך, אך גם נגעה בכאב. יש בהחלט מקום לשתף את שפ"י, יועצות, מנהלים, מורים והורים בממצאים ובהמלצות היישומיות ולכתוב מאמר בנושא. המחויבות, הרצון לעשות ולתרום, החריצות וההשקעה של דפנה ראויים לציון.
דגנית לוי, סטודנטית לתואר שני M.Ed בתכנון לימודים והערכה
עבודת הגמר בהנחיית ד"ר דליה עמנואל, העוסקת בהבניית תרבות הערכה ומשוב בשירות עבודת הרכזים בבתי הספר.
דגנית לוי, אשתו של ינון ואמא לארבעה – שגיב, יניב, שקד ועדי.
כשנרשמתי ללימודים בתוכנית להכשרת אקדמאים להוראה, לא התכוונתי להיות מורה בקצה הדרך. חיפשתי מזור לנפש. רציתי לחזור אל ספסל הלימודים. רציתי לשוב ולהניע את הגלגלים במוח, לחשוב, לחוות, רציתי ללמוד!
נקלטתי במשפחת "נווה דליה", בית ספר ממלכתי יסודי בראש העין. שנת ההוראה הראשונה שלי הייתה קשה. העומס הרגשי של ההתנסויות, כובד האחריות והצורך ללמוד מחדש את כל מה שחשבתי שידעתי כשנכנסתי לראשונה לכיתה, הפכו את השנה למאתגרת במיוחד. חינכתי כיתה ה (38 תלמידים) בשנת מיצ"ב על כל המשתמע מכך.
במהלך השנה השנייה, מנהלת בית הספר, זמירה בן יוסף, הסבירה לי את מהות תפקידו של רכז ההערכה הבית ספרי וביקשה ממני לצאת ללימודי תואר שני במדידה והערכה, כדי שאוכל למלא תפקיד משמעותי זה בבית הספר.
בהנחיית ד"ר דליה עמנואל, בחרתי לעסוק בהבניית תרבות הערכה ומשוב בשירות עבודת הרכזים בבתי הספר. במסגרת עבודת גמר זו, רציתי לבנות מערך בית ספרי לפיתוח מקצועי של המורים, העוסק ב"תרבות הערכה" לעומת "תרבות בחינה".
המנחה, ד"ר דליה עמנואל: דגנית איתרה את הצרכים והציגה רציונל מצוין ומלומד לגבי האתגרים שיש לקדם בצמיחה מקצועית של רכזים המהווים את שדרת ההובלה של הארגון. היא תכננה תכנית שיטתית, יסודית ועתירת יצירתיות ועניין עבור רכזים החותרים להיות מנהיגים פדגוגיים והמעוניינים לעצב תרבות הערכה משתפת, מגוונת וגמישה. דגנית היתה בשיח ההנחיה פתוחה לדיאלוג פורה ונכונה לקבל משוב לשיפור ולהצבת רף גבוה לצמיחה מקצועית שלה, ובהמשך – גם של עמיתיה לצוות.
מאהר מסרי, סטודנטית לתואר שני M.Ed בתכנון לימודים והערכה
עבודה סמינריונית ד"ר אתי ליברמן וד"ר דליה עמנואל, בנושא הקשר בין הערכה חלופית דיגיטלית לבין מוטיבציה פנימית וההישגים של התלמידים.
בן 35 מטירה. נשוי למורוג' ואבא למחמוד ומייס.
בעל תואר ראשון בחינוך ומזה 8 שנים מורה למתמטיקה בבית ספר מפתן בטירה – בית ספר לנוער בסיכון. במשך 7 שנים מילאתי תפקיד סגן מנהל בהתנדבות.
כיום, אני סטודנט לתואר שני בתכנית "תכנון לימודים והערכה", במסלול עם תזה. בחירתי בלימודים אלה נבעה משני היבטים, אישי וכללי. בהיבט האישי קיים בי רצון עז להתפתח מקצועית, לצעוד לעבר קריירה מחקרית ואקדמית ולהגשים את עצמי. בהביט הכללי, חשוב לי מאוד לתרום מהידע שצברתי במהלך שנות לימודיי ועיסוקי כמורה ולסייע לו במעט בלקדם את מערכת החינוך ולהיות שותף בהובלתה לעבר עתיד משגשג ופורח.
נושא העבודה: הקשר בין הערכה חלופית דיגיטלית לבין מוטיבציה פנימית וההישגים של התלמידים.
מחקר זה בחן האם קיימים הבדלים ברמת המוטיבציה וההישגים בין תלמידים אשר הוערכו בהערכה חילופית באמצעות כלים דיגיטאליים, לבין רמת המוטיבציה וההישגים של תלמידים אשר הוערכו בהערכה מסורתית.
המנחות, ד"ר אתי ליברמן וד"ר דליה עמנואל, כתבו:
העבודה הסמינריונית של מאהר מסרי מצטיינת באיכותה. היא מאופיינת בחשיבה ביקורתית ומשקפת כושר למידה עצמאי גבוה.
אין ספק שמאהר בולט בהישגיו ובמסירותו לאתגרי התואר השני בתכנון לימודים והערכה. מאהר מטביע חותם ייחודי בתכנית.
אין לנו ספק שהצלחתו של מאהר מצביעה על מוטיבציה אקדמית גבוהה, נכונות רבה להתמדה והשקעה יוצאת מגדר הרגיל, וכוונה נחושה בעתיד להתקדם לדוקטורט.
אְִִִיעְתִדאל עתילי, סטודנטית לתואר שני M.Ed בחינוך ומורשת ערבית בישראל.
עבודת גמר לתואר שני בהנחיית, ד"ר קוסאי חאג' יחיא עסקה בתרומת החינוך הערכי של הורים לקליטת ילדיהם בגן.
בת 38 ונשואה, בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך, ותואר שני בחינוך ובמורשת ערבית בישראל. כיום עובדת במשרת גננת ומנהלת גן חובה בעיר טירה שבמשולש, וכן מדריכה פדגוגית לגננות במגזר הערבי.
לצד הניסיון בעולם החינוך בכלל, ובגיל הרך ובפרט, צברתי ידע וניסיון שתרמו להתפתחותי המקצועית ולהכרתי את תחום העיסוק שלי. במסע חיי חוויתי אירועים מכוננים שהשפיעו עלי רבות. הפנמתי אותם, והם אף חייבו אותי לנקוט עמדה. לא יכולתי לסגור את עיניי לדברים שאני רואה. גם לא יכולתי לסגור את הלב לדברים שאני מרגישה. חותמם של אנשים מיוחדים תמיד ליווה אותי, דבר שגרם לכך שתמיד היה משהו שמשתולל בתוכי, ושרק עודד אותי לעוד למידה מהנה. מדובר היה באהבה ובתמיכה גדולה ללא תנאים. במעמד זה ראוי שאתן אזכור מיוחד ותודה לכולכם: בני משפחה ומנחים יקרים. אציין עד כמה אתם חשובים וחיוניים לחיי. תודה גדולה ומרגשת במיוחד לבני משפחתה של ד"ר יעל שילוח ז"ל. חותמה יהיה טבוע לתמיד על עולמו של החינוך. המשכתם את דרכה בנתינה, ואני בטוחה שאתם מתמלאים ברגש ובאהבה.
העבודה (עבודת גמר לתואר שני) עסקה בתרומת החינוך הערכי של הורים לקליטת ילדיהם בגן.
מסעו של המחקר התמקד בפיתוח הבנה מעמיקה של סוגיית תרומת החינוך הערכי של הורים לקליטת ילדיהם בגני ילדים ערביים. בכדי לחשוף מידע שלא היה נגיש וזמין עד כה, בחר המחקר בשיטה האיכותנית, עם קיום טריאנגולציה בין שני כלי מחקר: ראיון מובנה ועריכת תצפיות, המתארות את חווית ילדים והורים בשעת בוקר בגן.
המנחה, ד"ר קוסאי חאג' יחיא (שהוא מהשנה הנוכחית בתפקיד ראש המכון האקדמי הערבי לחינוך), כתב:
המורה איעתדאל סיימה את לימודיה בשנת הלימודים תשע"ח בתכנית "חינוך ומורשת ערבית בישראל". היא הייתה סטודנטית מצוינת עם מוטיבציה גבוהה ושאיפות חזקות להמשך לימודיה הגבוהים. איעתידאל חקרה נושא מעניין וחשוב מאוד, שיש לו השלכות יישומיות בגיל הרך.
לפי דעתי, לעבודה יש ערך בעצם סקירת הנושא והעלאתו לדיון במערכת החינוך הערבי במיוחד בשלב הגיל הרך.
סוהא פרוג'ה, סטודנטית לתואר שני M.Ed בחינוך לאמנות
עבודת גמר בהנחייתה של ד"ר רותי גינזבורג, אמנות פלסטינית עכשווית כאמנות מינורית: אל אעארך – الأعراف – גבהים".
אני סוהא פארוג'ה אמנית פלסטינית תושבת קלנסווה, אם לחמישה ילדים ובת לאב אמן, העוסקת באומנות מגיל צעיר. לפני שבע שנים נרשמתי ללימודי אמנות במדרשה, הפקולטה לאמנויות במכללה האקדמית בית ברל. לאחר מכינה בת שנה התקבלתי ללימודי התואר ראשון באמנות והמשכתי ישירות ללימודי התואר שני בחינוך לאמנות. לימודי האמנות במדרשה העשירו אותי כאמנית וחשפו אותי למדיומים מגוונים של עשייה אמנותית. כך הלכתי בדרכו של אבי והגשמתי את חלומותיו.
כיום אני יוצרת עבודות בציור ובצילום, בווידאו ארט, במיצג ובמיצב. עבודותיי מתמקדות בזהות הנשית מנקודת מבט פמיניסטית, תוך שימת דגש על המתח בין חוקי התרבות הערבית הפטריארכלית והמסורתית האוסרים על האישה לבטא את תשוקותיה, לבין הלגיטימציה הניתנת לתשוקות אלה באמנות.
עבודה הגמר שלי: "אמנות פלסטינית עכשווית כאמנות מינורית: אל אעארך – الأعراف – גבהים", משלבת בין עבודת מחקר לעשייה אוצרותית, ושואפת הן למפות את מאפייני שדה האמנות העכשווית בחברה הפלסטינית, והן לאצור תערוכה של עבודות אמנים מהדור המדובר.
באמצעות תאוריות עכשוויות על אמנות של קבוצת מיעוט, ומושג מתוך התרבות המוסלמית אל אעארך – الأعراف – "גבהים", העבודה בוחנת מהם הנושאים המעניינים את האמנים העכשוויים הפלסטינים והאם הם ממשיכים את האתוס הלאומי של דור האמנים הקודם.
המנחה, ד"ר רותי גינזבורג, כתבה:
זוהי עבודה פרשנית, חלוצה ואמיצה ביחס לאמנות הפלסטינית המקומית. מטרת העבודה כפולה ויש לה ממד תיאורטי ויישומי. העבודה משלבת בין עבודת מחקר לעשייה אוצרותית, ושואפת הן למפות את מאפייני שדה האמנות העכשווית בחברה הפלסטינית, והן לאצור תערוכה של עבודות אמנים מהדור המדובר.
עבודת הגמר של סוהא היא עבודה עצמאית ומדויקת שתשמש אותה גם כבסיס לקטלוג התערוכה. על החלוציות שבעבודה שלה, האומץ הפוליטי והדייקנות אין ספק שסואה ראויה למלגת הצטיינות.
מור תירוש, סטודנטית לתואר שני M.Ed בתכנון לימודים והערכה
עבודת התזה שלה בהנחיית ד"ר לינור הדר וד"ר דליה עמנואל עסקה בנושא ביטויי חשיבה יצירתית בהוראת מקצוע המתמטיקה לכיתות היסוד: בתוכנית הלימודים, בחומרי ההוראה-למידה ובדרכי ההערכה.
מרעננה, מחנכת כיתה, רכזת הערכה ומדידה, מורה מובילה ומנחה במהלך "השקפה" למורים מובילים. בחרתי בלימודי התואר השני בתכנון לימודים והערכה מתוך אמונה כי השדה החינוכי זקוק לכלים לשם שיפור ושינוי עמוק של תהליכים. בכתיבת התזה שלי בחרתי להתמקד בחשיבה יצירתית מתוך הבנה שזה הכלי העיקרי בו נוכל לצייד את ילדינו לקראת המחר.
העבודה (תזה לתואר שני): ביטויי חשיבה יצירתית בהוראת מקצוע המתמטיקה לכיתות היסוד: בתוכנית הלימודים, בחומרי ההוראה-למידה ובדרכי ההערכה
מחקר זה בנה מערכת מיון לבחינת היבטים של חשיבה יצירתית במתמטיקה ובאמצעותה בחן את ההזדמנות הניתנת לתלמידים לעסוק בחשיבה יצירתית במסגרת תכנית הלימודים, חומרי ההוראה-למידה ודרכי הערכה במתמטיקה לכיתות היסוד.
המנחות, ד"ר לינור הדר וד"ר דליה עמנואל כתבו:
עבודת התזה של גב' מור היא דוגמה ומופת לעבודת מחקר של תכניות לימודים מבוססת על בדיקת טקסטים קוריקולריים. המחקר המהווה תרומה חשובה לחוקרים, לעוסקים בהוראת המתמטיקה, למורים ומרצים באקדמיה, למורים ומתכשרים להוראה גם בתחומי דעת אחרים. כמו כן, תורמת העבודה גם לעוסקים בתכנון לימודים ובהערכה.
מור ראויה לקבלת הפרס לא רק בשל הישגיה אלא גם בשל היותה רכזת הערכה ומדידה מובילה בבית ספרה. זהו תחום שאותו קידמה ד"ר יעל שילוח בקורסים שאותם לימדה ובפעילות החינוכית הענפה שקידמה בתחום הערכה ומדידה במערכת החינוך בארץ.
