מה קרה במכללה בתקופה האחרונה? הרבה מאוד! מוזמנים להתרשם ממגוון הפעילויות והיוזמות של הסגל והסטודנטים של המכללה האקדמית בית ברל.
תקופת הקורונה הביאה עימה הרבה שינויים באורח החיים ובשגרה היומיומית שלנו.
הלימודים הפרונטליים הפכו להיות מקוונים, את כיתות הלימוד החליפו מסכי המחשב בבית ואת החיבור האישי החלפנו בחיבור וירטואלי.
אנו שמחים להציג בפניכם את מגוון הפעילויות והיוזמות של סגל המכללה והסטודנטים שהתקיימו בתקופה האחרונה.
בימים האחרונים אנחנו צמודים למסכים ואוספים כל פרט מידע על הוירוס המסתורי שנכנס לחיינו בסערה. נתונים ומידע על המשבר במעצמות עולמיות כמו ארצות הברית, סין, איטליה ודרום קוריאה ממשיכים להגיע וזה הזמן שלנו לשאול את עצמנו מה אפשר ללמוד מדרום קוריאה על טיפול במשבר. ד"ר אלון לבקוביץ, ראש החוג למדעי החברה ואזרחות ומומחה לקוריאה הדרומית מסביר:
משבר הקורונה לא פסח על קוריאה הדרומית, עבור ישראלים רבים, הקורונה בקוריאה נקשרה לצליינים הקוריאנים שביקרו בארץ, שלאחר שובם לקוריאה, התברר שחלו בקורונה.
השלטון המרכזי בקוריאה הדרומית נקט במספר יוזמות במטרה להתמודד מול איום הקורונה: זיהוי הבעיה, שקיפות, ניצול מערך הבריאות המתקדם וניצול הטכנולוגיות המתקדמות.
ראשית, זיהוי חלק ממקור ההפצה – קבוצת הצליינים שביקרה בארץ שייכת לקהילה סגורה הכוללת כעשרת אלפי מאמינים המרוכזים ברובם באזור מסוים בקוריאה. בעקבות דרישת הממשל המרכזי, נבדקו כל חברי הקהילה תוך זמן קצר. בדיקות אלו אפשרו לשלטון לזהות מי נושא את הוירוס ומהם איזורי הסיכון.
בדיקות – הממשל הקוריאני החל להרחיב את מספר בדיקות הקורונה הנערכות בכל יום. בתחילת הדרך נערכו כ-3,000 בדיקות ביום. כיום נבדקים בקוריאה כמעט 20,000 איש ביום. הממשל הקוריאני אף אימץ את מודל הדרייב-אין.
נבדקים עברו ליד עמדות בדיקה מבלי לצאת מהרכב ונלקחו מהם דגימות. כארבעים מעבדות הוכנו לבדוק את עשרות אלפי הבדיקות ביום ומאפשרות לממשל הקוריאני לזהות את התקדמות הוירוס ומסייע בבידוד החולים. חולה המפר את הוראות הבידוד, צפוי להקנס בעשרות אלפי שקלים.
מערך הבריאות – מערך הבריאות הקוריאני יעיל ומתקדם מאוד, זאת למרות הדימוי המוטעה שקיים אצל חלק מהישראלים. מערך הרפואה נערך מיידית להתמודד מול הוירוס המאיים על קוריאה ורופאים ואחיות נשלחו לסייע באזורים שבהם תפוצת המחלה רחבה מאוד.
טכנולוגיה – קוריאה היא גן עדן טכנולוגי. הממשל מנצל את הטכנולוגיה על מנת לנתר את החולים. הממשל משלב במעקב את איכון הסלולרי, CCTV, תשלום בכרטיסי אשראי וטלפונים ועוד. האזרחים מקבלים לנייד שלהם, פירוט מדויק איפה היה חולה מספר 853 ועל ידי כך, לבדוק האם הם היו בקרבתו.
שקיפות והתנהגות אזרחית – המשטר איננו מסתיר מידע מהאזרחים. המידע על התקדמות הוירוס ומספר הנבדקים והחולים מדווח לציבור בכדי לזכות באמונו. משבר הקורונה פוגע קשות בכלכלת קוריאה. הסולידריות החברתית הקוריאנית, כפי שבאה לידי ביטוי במשברים כלכליים קודמים, באה לידי ביטוי גם במשבר קורונה הנוכחי.
מה דעתכם? האם בקרוב גם אצלנו?
בברכת בריאות שלמה לכולם, תשמרו על עצמכם ותישארו בבית!
במסגרת פרויקט חילופי הסטודנטים של המכללה אנחנו שמחים להציג לכם את סיפורה של שנהב קרני, סטודנטית להוראת אנגלית שנסעה ללמוד באוניברסיטת אינסברוק שבאוסטריה.
לימודים בחו"ל זה משהו שתמיד רציתי, והאפשרות שהמכללה האקדמית בית ברל מאפשרת טעימה כזו, זה מדהים בעיניי.
בחרתי ללמוד את הסמסטר הרביעי שלי בתואר באוניברסיטת אינסברוק שבאוסטריה, ואני בהחלט שמחה על בחירת היעד. מה שתפס את עיניי בבחירה זה תמונות השלג, ההרים והנוף האירופאי שאי אפשר "לברוח ממנו".
הספקתי לחוות את אינסברוק בשבועיים הראשונים לפני ההסגר הכללי והמעבר ללימודים אונליין, לחוות את העיר, לחוות יומיים של שלג, לחוות את התנהלות מערכת הלימודים הזרה לישראלים בחו"ל, ולהכיר אנשים חדשים *מכל העולם*. אך להשוות את המצב הנוכחי למה שהספקתי לחוות בשבועיים הראשונים זה די מבאס, כי כולם הסתובבו חופשי ונהנו מכל רגע, ועכשיו כשיוצאים רואים את הרחובות די ריקים ושקטים.
המצב פה הרבה יותר טוב מאשר בארץ לפי מה שאני רואה ושומעת, ומה 14.4.20 החלו לפתוח עסקים קטנים והצפי הוא שעד ה 15.5.20 הכל כבר ייפתח.
אתם בטח תוהים איך אני חווה את הזמן הנוכחי בחו"ל בתור סטודנטית? לומר את האמת, אני מעט מאוכזבת שלא אצליח לחוות את הסמסטר בלימודים פרונטליים ולחוות את החוויה של לימודים בחו"ל, אך בו זמנית אני ממש נהנית כי יש לי עדיין את האפשרות לטייל (עם מסכות, אלכוג'ל ואולי חבר או שניים) לשדות הפתוחים, להרים ולטבע הפורח היפיפייה הזה. יש פה גם את צוות מיוחד שדואג לכל הסטודנטים הזרים ומיידעים אותנו על כל התרחשות או מידע חיוני ובמקביל וגם לשעשע וליצור אירועים אינטרנטיים כמו ערב סרטים מקוון, וידאו צ'אט, ערבי שפות ואפילו קבלת שקית הפתעות בנושא "חג הפסחא" (זה בהחלט אתגר לעצמו, חחחח די התפלאתי כשהם הגיעו אליי ליחידת הדיור שלי מתנשפים אחרי העלייה בהר ו-130 מדרגות). האחראיות עליי מתוכנית חילופי הסטודנטים תמיד דואגות לי בין אם זה לשלוח הודעות כל יום, להתקשר וכדומה. באמת שהן מדהימות!
מבחינת הלימודים, המרצים מעלים את כל החומר לאתר הקורס ובמקרה של אי הבנה וכדומה הם דואגים לצרף את כתובת המייל שלהם יחד עם הנכונות והרצון לעזור.
אני שוהה במעונות שנמצאים במעלה ההר… בהתחלה די התלוננתי על העלייה והספורט שאני צריכה לעבור בכדי להגיע לחדר, אבל למדתי באמת לאהוב את זה (מה שבטוח אני עושה ספורט, אמא, את יכולה להיות גאה בי עכשיו!) ובמיוחד לדובדבן שבקצפת – הנוף המשקיף על אינסברוק. כל בוקר אני פוקחת את עיניי וישר הולכת לכיוון החלון ופשוט חווה את הרגע של קרני השמש עליי, הרוח הנקייה והנעימה שנכנסת לחדרי, הציפורים המצייצות והפריחה עם נוף עוצר הנשימה הנמצא מול חלוני. דבר נוסף הוא שאני נמצאת בגבולות העיר, ככה שאני יכולה גם לצאת מהבניין ללא חשש להדבק. וגם(!) מסתבר שיש עיזים שגרות מאחורי מבנה המגורים שלי שתמיד מסתובבות שם חופשי על הדשא כדי לאכול והם ממש חמודות!
המגורים מספקים לי את כל מה שאני צריכה, בין אם זה רגע של שקט (אירוני אני יודעת, אבל הכוונה היא במובן הרוחני), ובין אם זה המטבח להכין אוכל או בין אם זה כמה חברים חדשים מרחבי העולם להעביר את הזמן יחד.
אסיים את זה בטיפ שמישהי חכמה לימדה אותי במשך החיים – יום יכול להציע לך כל כך הרבה, ובסופו של אותו היום את/ה בוחר/ת אם לקחת אותם למקום החיובי או השלילי.
אתם מוזמנים לצפות בסרטון קצר של כמה מהחוויות שעוברות עליי בימים אלה >>
טור אישי של מאיה אור, בוגרת המסלול היסודי במכללה האקדמית בית ברל.למידה מקוונת, בית הספר של העתיד, שיעורים אונליין… לפני כחודש כל אלו נשמעו כמו חלום רחוק והיום מדובר במציאות היומיומית של מורים ותלמידים ברחבי הארץ.
המציאות החינוכית השתנתה והיא פונה אל העתיד> פדגוגיה מוטת עתיד.
ועם כל הכבוד למאמרים ולמחקרים שנכתבו וחזו את המצב, המציאות בשטח היא זו שמכתיבה את הקצב.
מאיה אור, בוגרת המכללה האקדמית בית ברל במסלול לחינוך בבית הספר היסודי ומורה למתמטיקה וסגנית מנהלת בבית החינוך שמעון פרס בראש העין, בטור אישי עם מספר תובנות חכמות ומצחיקות שיעזרו לכם לעבור את התקופה הקרובה.
אז פדגוגיה מוטת עתיד? העתיד כבר פה, ואת המנגינה הזו אסור להפסיק, גם לא "ביום שאחרי"…
פרויקט מיוחד העוקב אחרי סטודנטיות של המכללה האקדמית בית ברל במסגרת חילופי סטודנטים באירופה.אם יש משהו שכולנו מבינים שצריך לעשות בימי מגיפת הקורונה כדי לשמור על הבריאות שלנו ושל הסובבים אותנו, הוא להישאר בבית.
אבל יש כמה סטודנטיות מהמכללה האקדמית בית ברל שהחליפו את הבית ואת הלימודים בבית ברל בסמסטר באוניברסיטה בחו״ל במסגרת חילופי הסטודנטים של המכללה.
שחף אידה, סטודנטית לאמנות וחינוך במדרשה – פקולטה לאמנויות שבמכללה, נמצאת בימים אלו באמסטרדם, הולנד, במהלך לימודיה באוניברסיטת Brietner academy והיא מספקת לנו הצצה קטנה לבידוד באירופה.
אתם מוזמנים לעקוב אחריה בעמוד הפייסבוק של המכללה >
או בעמוד האינסטגרם של המכללה >
מוזמנים לצפות בסטורי הראשון שלה מאמסטרדם | 4 באפריל 2020, ובסטורי השני | 5 באפריל 2020
גם (ובמיוחד) בימים אלו, חשוב לשמור על השגרה.ביחידת פורשים כנף לקידום מתמחים ומורים מתחילים, הפועלת במכללה ומלווה מורים וגננות בראשית דרכם המקצועית במהלך התנסויות ההוראה שלהם, ממשיכים את הליווי השבועי הקבוע גם מרחוק דרך פגישות און ליין, קבוצות ווטסאפ ותמיכה טלפונית.
תמיד מחמם לנו את הלב לקבל הודעות מהמורים ומהגננות בוגרי תכניות ההכשרה שלנו, שמדגישים את חשיבות מקצוע ההוראה. אנו גאים בצוות יחידת פורשים כנף שממשיך ותומך במורים והגננות גם בימים אלו, וכמובן גאים בסגל ההוראה הנמצא בראשית דרכו, וממשיך לתת מעצמו גם בימים המורכבים האלו. קבלו הצצה לקבוצת הווטסאפ ולתקשורת הפנימית של המתמחים >>
חן שריקר, מתמחה, מחנכת כתה ג' באריאל. מנחת הסדנה: ד"ר רימונה כהן
"סדנת הסטאז׳ שלי בזמן הקורונה מתנהלת כרגיל. יש לנו קבוצת וואטספ פעילה מאוד שנותנת כתף תומכת וגם מעודדת במקרים דומים שקורים למתמחים האחרים.
ערכנו מפגשים קבוצתיים בזום שהיו מאוד נחמדים, ואני חושבת שזה יכול להתבצע גם בשגרה ללא קשר לקורונה… אני שמחה שלמרות המצב סדנת הסטאז׳ מתקיימת ונותנת לי מענה.
מוזמנים להתרשם מעבודות ויצירות שהילדים שולחים לי בזמן הבידוד הביתי."
אבי כהן, מתמחה, מחנך כתה ה' בסביון. מנחת הסדנה: ד"ר רימונה כהן
"קבוצת סדנת הסטאז' מהווה עבורי את אחת הקבוצות המשמעותיות ביותר בתקופה זו. בקבוצה אנו משתפים מהמתרחש בבתי הספר השונים, משתפים חומרים, אך גם תחושות ומעלים רעיונות כיצד לפעול. גם מול התלמידים וגם בתוך מסגרת בית הספר. הקבוצה משמעותית במיוחד מכיוון שכולנו נמצאים בשלב הסטאז', כך שזו קבוצה שונה מהקבוצה של המורים בבית הספר או מקבוצות אחרות של מורים ברשת.
השיח בקבוצה מתנהל באופן שוטף בהודעות בקבוצה בווטסאפ בעיקר, אך גם בהודעות אישיות בינינו בהתאם לצורך ולגיל התלמידים. כמו כן, התקיימו מפגשי וידאו קבוצתיים.
אני חושב שבתקופה שבה קיימת אי ודאות לגבי מתכונת הלימודים, והמתודה של העברת השיעורים שונה מכל מה שלמדנו במכללה, יש חשיבות רבה לפעילות ולשיתוף בינינו בעת הזו.
מוזמנים להתרשם מעבודות ויצירות שהילדים שולחים לי בזמן הבידוד הביתי."
אלאא מנסור
"חשוב לי לציין כי המפגשים השבועיים שמתקיימים למרות הקורונה מאד משמעותיים עבורי, זה ממש נותן לי תחושה שכולנו ביחד על אף המרחק.
אני מרגישה שאני עדיין מלמדת ולומדת ונותנת תמיכה נפשית ופדגוגית.
בעקבות הפעילות של הסדנה קיימתי שיחות אישיות עם התלמידים שלי, אפילו קיבלתי ציור אישי מאחת התלמידות שמאד מתגעגעת לבית הספר ואליי במיוחד.
היום, יותר מתמיד אני שמחה שבחרתי במקצוע ההוראה.
תודה ובריאות לכולם!"
איאת כבהא, מתמחה בחטיבת ביניים בדרום הארץ. מנחת הסדנה: ד"ר ספייה חסונה ערפאת
"סדנת הסטאז׳ שלי בזמן הקורונה מתנהלת כרגיל, מידי שבוע ביום חמישי בין השעות 14:00 -16:00 בתוכנת יוניקו. הקשר עם המנחה מתקיים באמצעות הקבוצה המשותפת של כל הקבוצה שלנו, בוואטסאפ. הסדנה בזמן זה מאד חשובה לי ונותנת מענה אישי וקבוצתי".
אלאא מנסור מתמחה בבית ספר יסודי יהודי במרכז הארץ. מנחת הסדנה: ד"ר ספייה חסונה ערפאת
"המפגשים השבועיים שמתקיימים למרות הקורונה מאד משמעותיים עבורי. הם מסייעים לי להרגיש שאני עדיין מלמדת ולומדת ונותנת תמיכה נפשית ופדגוגית. בעקבותיה קיימתי שיחות אישיות עם התלמידים שלי והציור שמצורף של הלב הוא בהמשך לשיחה שהייתה לי עם אחת התלמידות שמאד מתגעגעת לבית הספר ואלי. השיח בין כל הקבוצה שלי מתקיים באופן שוטף כל יום חמישי, דבר שנותן הרגשה שכולנו ביחד".
טור דעה של ד"ר אבי גבורה, מרצה בכיר בחוג ללשון העברית, על כוחן של המילים.הקורונה הכניסה את כולנו למצב של אי ודאות וחרדה. מילים דרמטיות נכנסו ללקסיקון של כולנו ומעלות בהתאם את סף החרדה. "המספרים מזנקים, גרף החולים מטפס, הווירוס תוקף בלי אבחנה…".
אנשי התקשורת ממהרים להשתמש בתיאורים רבים שנותנים לנו לחשוב כי לווירוס הזה יש כוחות משל עצמו… איך אפשר שלא להיכנס לחרדה?
ד"ר אבי גבורה, מרצה בכיר בחוג ללשון העברית במכללה האקדמית בית ברל, מנתח את המצב ונותן עצה קטנה לאנשי התקשורת (יונית, אלייך…) בטור דעה מדויק באתר "הזירה הלשונית" של הלשונאי והסופר הישראלי רוביק רוזנטל.
ד"ר אבי ביצור, לשעבר מנכ"ל משרד הגמלאים בממשל וראש לימודי הזקנה במכללה האקדמית בית ברל, בטור דעה נוקב ב YNET
מה עושים עם כל הפסטות שקנינו בתחילת ההסגר? והמצות שנשארו מפסח? האמן חנוך פיבן כבר חשב על זה קודם ויצר דיוקנאות בעזרתם חפצים מחיי היום יום… כך גם פעלו הסטודנטיות במסלול לגיל הרך בהנחייתה של רונית אטינגר.
מגוון הרצאות פתוחות של מרצים מובילים במכללה האקדמית בית ברלההנחיות של משרד הבריאות קובעות כי יש להישאר בבתים, אז מה נעשה עם כל הזמן הפנוי הזה שקיבלנו ככה פתאום במתנה?
נאזין להרצאות של מיטב המרצים של המכללה האקדמית בית ברל, בלי לצאת מהבית.
אתם מוזמנים להתרווח בכיסא שלכם, להפעיל רמקולים או אוזניות ולצלול למגוון ההרצאות של המרצים המובילים במגוון תחומים, וכל זאת ללא עלות ובנוחות של הבית שלכם!
ד"ר אורית שורץ-פרנקו, מרצה לפילוסופיה של החינוך, הפקולטה לחינוך, והפקולטה לאמנויות – המדרשה
מהו פוסטמודרניזם? ד"ר אורית שורץ-פרנקו מראיינת שני מומחים לנושא: ד"ר דוד גורביץ' וד"ר דן ערב, על רקע סממני התקופה בבית קפה תל-אביבי.
הריאיון לקוח מתוך הקורס "אתגרי החינוך בעידן הפוסטמודרני", קורס MOOC שהופק על ידי המכללה האקדמית בית ברל בתמיכת "ישראל דיגיטלית".
לצפייה >
אלוהים מת – מי אמר למי? הבשורה המפורסמת של הפילוסוף פרידריך ניטשה מקבלת כאן הסבר ופרשנות, וגם מתבררות ההשלכות שלה.
ההרצאה לקוחה מתוך הקורס "אתגרי החינוך בעידן הפוסטמודרני", קורס MOOC שהופק על ידי המכללה האקדמית בית ברל בתמיכת "ישראל דיגיטלית".
לצפייה >
פרופסור דן גבע, המחלקה לקולנוע, המדרשה – פקולטה לאמנויות, והפקולטה לחברה ולתרבות
משבר הקורונה אינו רק משבר רפואי, כלכלי ופוליטי. מדובר במשבר מוסרי חסר-תקדים שמאתגר את הרקמה האנושית כולה.
בהרצאה: "ריבוי הקול האתי" מתאר פרופסור גבע את רכיבי התחום האתי, מאיר את פניו הרבים, מסביר את מורכבותה של תפיסת המוסר האנושי ומציע חידוש מתודולוגי לנוכח השאלה: "האם ניתן ללמד מוסר?"
מצ"ב קישור להרצאה שהועברה על ידי פרופ' דן גבע בכנס של המחלקה לקולנוע "קצרים" "Life is Short" שנערך בשיתוף עם פסטיבל הסטודנטים הבינלאומי בתל אביב, יוני 2019.
לצפייה >
ד"ר שחר גינדי
ד"ר שחר גינדי, פסיכולוג קליני וחינוכי. מרצה בכיר בתואר השני בטיפול באמנות, המדרשה – פקולטה לאמנויות, ובמגוון תכניות לתואר שני בפקולטה לחינוך ובמסלול לחינוך מיוחד.
הרצאת מבוא על זיגמונד פרויד והפסיכואנליזה >
למידה מרחוק לא מחייבת ריחוק אחד מהשני, בקורס הרישום במדרשה – פקולטה לאמנויות הצליחו לצמצם את המרחק בין הסטודנטים בעזרת תרגיל ברישום.
המסלול לחינוך הגיל הרך במכללה האקדמית בית ברל בהנחייתו של ראש המסלול והחוג ד"ר ירדן קדר מגישים לכם חוברת פעילויות לילדי הגן שכל אחד יכול להעביר בבית.בימים כתיקונם אנחנו נתקלים במילים כמו יצירה ופעילויות לעיתים די רחוקות ומקבלים אותם בסוף השבוע בתוך תיק היצירות של הילדים, אך בימי קורונה כל אחד מאיתנו הופך להיות גננת בחינוך לגיל הרך.
המסלול לחינוך הגיל הרך במכללה האקדמית בית ברל בהנחייתו של ראש המסלול והחוג ד"ר ירדן קדר מגישים לכם חוברת פעילויות לילדי הגן שכל אחד יכול להעביר בבית.
מוזמנים להיכנס ולשתף הורים / חברים / וכל מי שכבר סיים את כל הסדרות בערוצי הילדים…
בימים אלה שבהם הגלריה סגורה בגלל משבר הקורונה, אנחנו מקיימים סדרה של שיחות בזום. בכל שבוע משוחח אוצר הגלריה אבי לובין עם אמנים שונים על תערוכה בגלריה, על פרויקטים חדשים שהם עובדים עליהם, על העבודה בסטודיו ועל תהליכי עבודה.השיחות פתוחות לציבור הרחב ומשודרות במקביל בזום ובפייסבוק לייב. כדי לקבל מידע על השיחות הבאות עקבו אחרינו בעמודי הפייסבוק והאינסטגרם של הגלריה.
בימים אלה שבהם אנחנו נאלצים להישאר בבית, מרכזת גלריית המדרשה – הירקון 19 המלצות לתכנים מעניינים ברשת של מרצים לאמנות וקולנוע, חינוך, תרפיה ותיאוריה, שמלמדים בפקולטה לאמנויות – המדרשה.המלצתו של דני מוג'ה, ראש המחלקה לקולנוע, המדרשה
"פעם בקפריסין ראיתי סרט סיני קצר: מנורת חמאת היאק (הבמאי: ווי הו), 16 דקות: צלם נודד והאסיסטנט שלו מזמינים נוודים טיבטים להצטלם על רקע לבחירתם. הודות לפסטיבל הסרטים הקצרים בקלרמון פראן ניתן יהיה לצפות בו היום, 2 באפריל, וביום ראשון, 5 באפריל, בשעה 18:00 בשידור חי.
אין צורך להבין סינית על מנת להתמוגג ולצאת מהדעת מבלי לצאת מהבית!
מי שנתפס יוכל להמשיך למקבץ הסרטים המגוון שממשיך אותו."
המלצתה של ד"ר חוה ברונפלד שטיין, ראש התכנית לתואר שני בחינוך לאמנות, המדרשה
ד"ר חוה ברונפלד שטיין, ראש התוכנית לתואר שני בחינוך לאמנות, בוחרת על תוכן מחוץ לרשת וממליצה לקרוא ספרו של קרל אובה קנאוסגורד "מוות במשפחה". הקשיבו לחוה מקריאה את הפתיחה של הספר.
קריאה והאזנה נעימה >
המלצתה של אורלי סבר, מרצה במדרשה
"אני רוצה להמליץ על האתר ART 21, בהפקה של ה- PBS, רשת טלוויזיה ציבורית הפועלת כמלכ"ר וידועה בתכניה האיכותיים בתחום התרבות (בין היתר).
ניתן למצוא באתר מגוון גדול של ראיונות עם אמנים עכשויים מכל העולם, בעיקר אמנים מרכזיים מהמיינסטרים האמנותי. הראיונות מתרכזים בתהליכי עבודה שלהם לקראת תערוכות, בסטודיו שלהם ובשיחות אינטימיות על היצירה שלהם."
לכניסה ולצפייה באתר >
המלצתו של אהד פישוף, מרצה במדרשה
"אני ממליץ על ״בבית״, תכנית הרדיו החדשה של אילן וולקוב ברדיו חלאס. אילן, למי שלא מכיר, הוא מנצח, מוסיקאי, שליח מצווה של מוסיקה חדשה והמייסד ומנהלו המוסיקאי של פסטיבל טקטוניקס. מאז הסגר הוא מתעל חלק מהתשוקה האינסופית שלו למוסיקה, לתכנית רדיו חדשה ומעולה, שהוא משגר לרשת מביתו, בקצב הנמרץ המאפיין אותו (יש כבר שבע תכניות)."
האזנה נעימה >
המלצתה של אפרת גלנור, מרצה במדרשה
"אני ממליצה על שתי אפשרויות הנוגעות לציור ולחוויית הצפייה וההבנה של ציור:
1. אתר המאפשר לעקוב אחר הרסטורציה של מזבח גנט (The Ghent Altarpiece) של האחים ואן אייק שהחלו ב-2010.
כ-70% ממזבח גנט שהכרנו לא היה של הואן אייקים, אלא ציור (או "שימור") מהמאה ה-16 וה-17 של מי ששיפץ את המזבח, כך שלא ניתן היה לראות את הציורים המקוריים עד שנעשתה הרסטורציה.
– באתר אפשרויות לראות תקריבים נפלאים של הציורים. לחצו כאן >
– הרצאה של Hélène Dubois, ראש פרוייקט השחזור, שמספרת בין השאר מדוע לטלה המצויר על המזבח (המסמל את ישו) היו 4 אוזניים ולא 2. לחצו כאן >
2. שיחה קצרה עם הציירת העכשווית Cecily Brown בה היא מספרת על היחס בין ציור מופשט ופיגורטיבי ועד כמה הפרדה מוחלטת ביניהם עלולה לפספס משהו מהותי. היא גם מזכירה שנקודת המוצא שלה לאחד הציורים היא הציורYoung Spartans Exercising של אדגר דגה מ-1860, שאהוב עלי והשפיע עלי מאוד. לחצו כאן >
המלצתה של אתי יעקובי, מרצה במדרשה
"בחרתי להמליץ על סרטם של סידני פולק ואלן אליוט "חסד מופלא" (amazing grace), תיעוד הופעתה של ארתה פרנקלין משנת 1972 בכנסיה קטנה בלוס אנגלס במשך שני לילות. הסרט יצא להקרנה רק בשנת 2018 בגלל מחדלים של ההפקה ובעיות משפטיות, והתאפשר לצפייה רק לאחר מותה של אריתה באישור המשפחה.
בהופעה יש משהו חד פעמי שקשור באמנות גדולה מהחיים.
הופעה בלתי נשכחת. זמרת בלתי נשכחת. והזמנה לחוויה שהיא חסד מופלא. מתאים במיוחד לצפייה בימים הנוכחיים.
לינק לטריילר >
הסרט השלם ניתן לצפייה באתרים השונים ובכבלים."
המלצתו של אורן אליאב, מרצה במדרשה
אורן אליאב ממליץ על ספר ועל תוכנה חינמית להפקת מוזיקה אלקטרונית, ומאפשר הצצה לעמוד הסאונדקלאוד שלו:
1. ספר: Thomas Pynchon – Against the Day
תומס פינצ'ון, סופר אמריקאי מתבודד שאיש אינו יודע איך הוא נראה, ואם הוא עדיין חי בכלל, הוא פלא תבל ספרותי. ימי הקורונה הם הרקע המושלם לצלילה לתוך יצירתו Against The Day מ- 2006. Against the Day הוא מכניזם עצום ורב מימדים שעלילתו נפרשת בערך מהיריד העולמי בשיקגו ב-1893 ועד כמה שנים אחרי מלחמת העולם השנייה. אז, כמו עכשיו, סדרי עולם משתנים במהירות לנגד עיניהם הפעורות של אזרחי העולם. גלגלי השיניים של פינצ'ון נעים לכל הכיוונים: סיפורים בתוך סיפורים, חלונות שנפתחים למראות. העבר, ההווה והעתיד משתברים זה בזה. פינצ'ון בורא בספריו חיזיון מוזר ומצחיק, מהפנט ונוגע ללב, שלא ניתן להסיר ממנו את המבט אפילו לשורה אחת.
כמו כל דבר מופלא, Against The Day לא ניתן לסיכום או לתמצות. זהו רומן חד פעמי, קטגוריה בפני עצמה, שבה אירועים מסוגים שונים ומזמנים שונים רוחשים ומתערבבים זה בזה: הפוליטי, המאגי, המדעי, המיני, הכלכלי, הרגשי, הספקולטיבי, הביולוגי, המיסטי, ההיסטורי, האסטרונומי, הגיאוגרפי – הכל מבעבע דרך חייהן של שתי משפחות: Rideout ו-Traverse, ודרך הרפתקאות חבורת צופים מתבגרים, המתכנים The Chums of Chance, אשר משייטים בכדור פורח ומקבלים הוראות הפעלה ממקור עלום שם. לצידם מופיעות דמויות היסטוריות כמו ניקולה טסלה או תומס אדיסון ועוד מאות דמויות בדיוניות, משעשעות, מפחידות, מרתקות ואנושיות מאוד.
דרך פינצ'ון, אנו עדים להופעתו המשוחררת ביותר של הדמיון האמנותי. מסלולי העלילה התלולים עוברים מוטציות ושינויים ללא הרף עד העמוד האחרון מבלי לאבד אנרגיה או הקשר. זהו לא רק רומן של רעיונות, זהו רומן על המחשבה עצמה ופלאותיה.
ספרו של פינצ'ון דורש קשב, זמן, עקומת למידה ו-בידוד ביתי בצל מגיפה עולמית. כדאי לחשוב על עליו בתור תחביב חדש. מסביב לשמונת הרומנים של פינצ'ון יש עולם שלם של ספרות מחקר, פרשנויות, בלוגים ועמודי אינטרנט.
שווה להיעזר בעמוד ה-wiki של Against the Day
ולבדוק את הפודקאסט Pynchon in public
כתיבתו של פינצ'ון פועלת על תדר מסוים, דחוס מאוד (אך גם פיוטי, מצחיק ואף אדיוטי לא פעם). לוקח זמן להתרגל. כל פסקה יכולה לתפקד כרומן שלם בספר אחר. אבל אחרי שמתרגלים, זהו מקור עונג בלתי נדלה. כליווי לספר, אני ממליץ על גרסת האודיובוק, אותה מקריא בכישרון אדיר Dick Hill, שמיטיב לאפיין את הדמויות ולהגיש את המבטאים והדיאלוגים ובעיקר מצליח להעביר את הרוח הטובה והמטורפת שנושבת מהספר רחב הלב ורחב היריעה הזה.
הספר: https://www.goodreads.com/book/show/409.Against_the_Day
אודיו: https://katzr.net/351369
2. תוכנה: Live 10 Ableton
תוכנת המרצדס של הפקת המוזיקה האלקטרונית, Abelton Live פותחת את שעריה ומאפשרת הורדה בחינם והתנסות ל-90 יום. אם תמיד רציתם ליצור מוזיקה אלקטרונית, זה הזמן ללמוד וליהנות. https://www.ableton.com/en/trial/
3. מוזיקה:
עמוד הסאונדקלאוד שלי, עם סטים מובחרים שאספתי עם הזמן. למי שבעניין: https://soundcloud.com/oreneliav1
המלצתו של ד"ר שי בידרמן, מרצה במדרשה וראש רשות המחקר במכללה האקדמית בית ברל
"הפיתוי להמליץ על צפיית בינג' בסדרת ערוץ 4 הבריטי/נטפליקס "מראה שחורה" (ודומותיה) נמוג אל תוך שידורי החדשות בערוצים השונים, שמציגים בפנינו את המציאות כמראה (שצבעה השחור אינו אלא עדות לקריסה תרבותית, פילוסופית וערכית). לפיכך, אין אלא לתור את מחוזות האסקפיזם של המדיום בחיפוש אחר טיפול פסיכו-פילוסופי מעודן יותר. אני ממליץ בחום על שני מטפלים (שהם שלושה): צ'רלי צ'פלין, מטפל מסור וותיק, והאחים יואל ואיתן כהן, נציגי דורנו. בין אלו הייתי שט להנאתי במורד נהר הבינג', מתענג על הדיקטטור הגדול (1940) (כתחליף לבני דמותו העכשוויים), עובר משם לאורות הכרך (1931) וזמנים מודרניים (1936) (רק כדי לראות איפה היינו), ממשיך משם לארץ קשוחה (2007) והאיש שלא היה שם (2001) (רק כדי לראות לאן התדרדרנו), ומקנח (מעשה אופטימיסט חסר תקנה) בבלדה על באסטר סקרגס (2018) וביחי הקיסר (2016). אחרי בינג' כזה לא תרצו יותר לצאת מהבית. אבל ממילא אי אפשר. ואין למה."
המלצתה של אורית חסון ולדר, אמנית ומרצה במדרשה
"המלצות התרבות שלי עברו דרך כמה "שערים" המאפיינים את התקופה המוזרה הזו: התנסויות טכנולוגיות חדשות וחשיפה לידע בפלטפורמות של תרבות, שינויים תעסוקתיים ומשבר כלכלי, סולידריות, תחושת כליאה והסגר ושהייה ארוכה בבית עם המשפחה. כל אלו הובילו אותי להמלצות הבאות:
1. הזמנה להשתתפות בסדנאות חינמיות במוסד לאמנות וטכנולוגיה Gray Area בסן פרנסיסקו לרכישת מיומנויות חדשות, המיועדות לאמנים, מעצבים ומוזיקאים, בהמלצת חבר טוב שלי – ד"ר נדב הוכמן, מנהל במקום: https://www.patch.grayarea.org/
2. המלצות לשני סרטים דוקומנטרים שראיתי בשני פסטיבלי דוקאביב, הנקשרים למשבר הכלכלי ביוון וספרד ומציעים פתרונות יצירתיים לחיים שאחרי משבר, התבוננות מחוייכת בעולם ובחיים, עם דוק של עצבות, הומור ואמונה.
הראשון, סרט בבימוי של מריאנה אקונומו, נקרא בעברית :"קונצרט לעגבניות". אחד מגיבורי הסרט למד פילוסופיה וחוזר לכפר הולדתו עם קבוצת נשים מבוגרות (ביניהן דודתו) וזרעי עגבניות שנשמרו מאות שנים. הוא מגדל, מטפח ומקים עסק למוצרי גורמה. בדרך הוא שואל שאלות על טעם אמנותי, על תרבות גבוהה ותרבות עממית, כשהוא עורך בשדות ניסוי בו הוא משמיע לעגבניות מוזיקה בסגנונות מוזיקליים שונים (בין מוזיקה יוונית, עממית, ומוזיקה קלאסית), ובודק מתי הן צומחות יותר. בדרך הוא משתף אותנו במחשבות פילוסופיות על משברים כלכליים, על גלובליזציה, על כסף והשתכרות ועל האופציה לחזרה לחקלאות מקומית, ועל האטה בקצב החיים. הוא מראה לנו את כוחה של סולידריות הכל בהרבה הומור ושנינות.
לטריילר: htttps://vimeo.com/315176567
לצפייה בתשלום סמלי: https://vimeo.com/ondemand/whentomatoesmetwagner
הסרט השני: Lots of Kids, A Monkey and a Castle, "הרבה ילדים קוף וטירה". הבמאי הספרדי גוסטבו סלמרון נולד במשפחה מרובת ילדים ושמחה עם אם יוצאת דופן. הוא עוקב אחרי עברה ההיסטורי של משפחתו, אחרי הקריסה הכלכלית, כשהגיבורה היא אמו המצחיקה עד דמעות. הוא מחטט במגירות הבית שמציפות סיפורים מורבידיים מן העבר, מורבידיות השזורה בתעלולים מצחיקים שילד עושה לאמו. ניר פרבר, חבר ופרוגרמר בכיר בדוקאביב, כתב על הסרט: "הרבה ילדים, קוף וטירה" המשגע של גוסטבו סלמרון, השאיר אותי אחוז צחוק ורווי געגועים לתמונת נוף בה מעולם לא הייתי, נעוץ בלב הבית, חולייטה, האמא הגדולה שהיא גם מספרת סיפורים שנונה ואישיות קומית בחסד. באחוזה מתגלים בארונות ובפינות החבויות אינסוף חפצים מופרכים וחסרי ערך כביכול – ועל כולם עד האחרון חולייטה מגנה בחירוף נפש, שכן מבחינתה הם מציירים את המורשת המשפחתית".
ניתן למצוא בתשלום סמלי כאן: https://www.amazon.com/Lots-Monkey-Castle-Julita-Salmer%C3%B3n/dp/B07QWNJ29Z
3. בתקופה בה חלקנו מרגישים כלואים בנסיבות חיים שנכפו עלינו, עם הגבלות בחופש התנועה, אני מפנה לדוקו-המוזיקלי "סונג בירדס", שיצר הבמאי הבריטי בריין היל בכלא של נשים, בו הן מופיעות כ"נון אקטורס" (שחקניות חובבות), משחזרות, מציגות את סיפור חייהן ומדברות על הנסיבות הקשות שהובילו אותן לפשע. שירה, ריקוד וסצינות מבוימות פוסטמודרניות, צפויות לנו, המשלבות ומערבבות סגנונות וז'אנרים קולנועיים:
https://youtu.be/GMGt4BfA_NA
4. ואי אפשר ללא מחווה לאיטליה האהובה, שסבלה כל כך במשבר הקורונה. הנה קישור לאמן איטלקי (שחי בלונדון), שראיתי בסאצ'י ואהבתי מאוד, שמשלב צילום וקראפט:
https://www.saatchigallery.com/artists/maurizio_anzeri.htm44
http://maurizioanzeri.com/
הבוגרים והסטודנטים של המחלקה לקולנוע יוצרים מדי שנה מאות סרטים קצרים שרובם אף גורפים פרסים מכובדים בארץ ובעולם.
השהייה בבית והצפייה המרובה במסכים הביאו אותנו לפתוח את מתחם ההמלצות של המחלקה לקולנוע. כל כמה ימים נמליץ על סרט/יוצר חדש מהמחלקה שתוכלו להתרשם ממנו. כדאי להזדרז, כל לינק יהיה פתוח לצפייה לזמן מוגבל.
הסרט: בית שלישי | Relocation | בימוי: יאיר פרידמן (בוגר המחלקה).
עלילתי, 11 דקות, ישראל 2014
תקציר:
משה צופה בדאגה כיצד נפטרים סביבו דיירי בית האבות בו הוא חי ומתכנן לעזוב כל עוד כוחו במותניו. ביתו עוברת לקליבלנד בעקבות עבודה והוא מצטרף אליה. הוא אורז את חפציו בעודו מפטפט עם חיים הארנב, ויוצא עם מזוודותיו לחכות לה.
הסרט זכה בפרס הסרט הטוב בפסטיבל ירושלים 2014 ובפסטיבל הסטודנטים 2015.
השתתף בפסטיבלים בצרפת, בהודו, פורטו ריקו, קזחסטן, פולין וישראל.
לינק לצפייה (פתוח עד 30.4.20): https://vimeo.com/402125772
סיסמה: Relocation
אתר זה משתמש בעוגיות כדי לשפר את הפונקציונליות של האתר, לספק לך חוויית גלישה טובה יותר ולאפשר לשותפים שלנו לפרסם לך.
מידע המפרט על השימוש בעוגיות באתר זה וכיצד ניתן לדחות אותם, ניתן לצפות במדיניות העוגיות שלנו.
על ידי שימוש באתר זה או לחיצה על "אני מסכים", אתה מסכים לשימוש בעוגיות.
חבילות יצירה עבור ילדי בית הספר הירדן בדרום תל אביב באדיבות המדרשה – פקולטה לאמנויות.
סטודנטים לחינוך מהחוג לחינוך בלתי פורמלי בשיתוף מרכז בובר לחינוך דיאלוגי בפרויקט ייחודי למען הקהילה והגיל השלישי בתקופת הקורונה.