פרסום בגישה פתוחה

Open Access (OA) – משמעה של הגישה הפתוחה היא, שמחקרים המפורסמים פתוחים לכל לקריאה ולמחקר. הגישה הפתוחה היא חלק מתנועה הקוראת לעידוד חלופה חופשית של מידע ומקורות.

יש לא מעט גרסאות מסוג Open Access, שכל אחת מהן בדרך כלל נקראת על שם צבע: זהב, ירוק, היברידי, ברונזה, פלטינה ושחור. מוציאים לאור שונים עשויים להשתמש באחת או יותר מהאפשרויות הללו, אם כי הגישות הפתוחות הפופולריות ביותר הן ירוק וזהב.
להלן הסבר על כמה מהן:

• גישה פתוחה "זהב" מתייחסת לכתבי-עת בהם כל המאמרים והתכנים הם בעלי גישה פתוחה-זמינים לכל אחד באינטרנט ללא דמי מנוי או כניסה. כתבי עת אלה נתמכים על ידי הארגונים שלהם או ממומנים על-ידי עמלות הנגבות מהמחבר או המוסד לכיסוי הוצאות.
• גישה פתוחה "ירוקה" המוציא לאור של כתב עת הדורש מנוי מאפשר למחבר לשמור על הזכויות הלא מסחריות למאמר שלו, כך שניתן יהיה לפרסם אותו בארכיוני אינטרנט פתוחים, כגון מאגרי הפקדה אקדמיים. במקרים מסויימים דורש המוציא לאור שהגישה הפתוחה דרך מאגר ההפקדה יעוכב בין שישה לשניים עשר חודשים.
• גישה פתוחה "היברידית", פירושה שמאמר אחד או יותר בכתב-עת הדורש מנוי עשוי להיות פתוח לכל אחד באינטרנט למרות שכל שאר התכנים זמינים רק לאנשים ומוסדות עם מנויים בתשלום. כתבי עת אלה מציעים לעיתים קרובות למחבריהם אפשרות לשלם את העמלה כדי להפוך את המאמר שלהם לנגיש באופן חופשי או להשאיר אותו נגיש רק למנויים.

כתבי-עת טורפים אלו הם כתבי-עת שמפרסמים ללא ביקורת עמיתים ושלעיתים מחייבים חוקרים בהוצאות גדולות מאד בהגשת המאמרים.
מהם הקריטריונים לזיהוי כתבי-עת טורפים?

• חיוב גבוה מאד לכתב עת שאין לו ביקורת עמיתים.
• הודעה לחוקרים על חיוב לאחר קבלת המאמר.
• הצפת חוקרים במיילים בניסיון לשכנע אותם לפרסם אצלם.
• קבלה מהירה של פרסומים.
• הכנסת חוקרים לרשימות וועדות עריכה ללא הרשאתם.
• זיוף שמות חוקרים כחברי ועדות עריכה.
• העתקת עיצוב ויזואלי של חומר שיווק של אתרי כתבי-עת לגיטימיים.
• מספרי סדרה לא נכונים (ISSN).
• מתן מידע לא נכון של מיקום ההוצאה.