עברית | פרסום בלועזית בטקסט בעברית | אנגלית | צטוט ישיר

עברית

ציטוט בסוגריים: (כשר, 2003)
ציטוט נרטיבי: כשר (2003)

דוגמה:

.

.

צטוט ישיר 

.

ציטוט קצר מתוך מקור:

יש להוסיף מרכאות

ציטוט מעל 40 מילים

• ללא מרכאות
• לערוך הזחה פנימה – דו צדדית
•  גוף הטקסט – ללא יישור דו-צדדי (גם במקרים בהם עורכים יישור דו-צדדי בעבודה)
• יש להוסיף: שם משפחה של המחבר, שנה, עמ

מחבר אחד

(אמברמסון, 2021)
אברמסון (2021)

2 מחברים

(הונינג והכט, 2019)
הונינג והכט (2019)

3 מחברים ומעלה

(מרום ואחרים, 2024)
מרום ואחרים (2024)

One author

(Kohut, 2018)
(Kohut (2018

Two authors

(Bresler & Kapitan, 2020)
Bresler and Kapitan (2020)

Three or more authors

(Ogden et al., 2021)
Ogden et al. (2021)

מחבר אחד

מחבר אחד מספר פרסומים מאותה השנה:

• הוסיפו אותיות א"ב לשנת הפרסום לפי סדר שמות הפרסומים (2021א, 2021ב).
• האותיות מופיעות ללא רווח בצמוד לשנת הפרסום: 2021א
• שם המחבר יופיע פעם אחת.

(אהרוני, 2021א, 2021ב)
אהרוני (2021א, 2021ב)

דוגמה:

רשימה ביבליוגרפית

או:

ציטוט בתוך הטקסט

(דרשן, 2022א)  או: דרשן (2022א)

(דרשן, 2022ב)  או: דרשן (2022ב)

2 מחברים

(נבו ומרום, 2023א, 2023ב, 2023ג)

נבו ומרום ( 2023א, 2023ב, 2023ג)

3 מחברים ומעלה

• כאשר מציינים פרסומים בעברית ובאנגלית בהפניה אחת, יש לסדר את המקורות כך:
• תחילה יצוינו פרסומים בעברית ולאחר מכן פרסומים באנגלית, לפי סדר האלף-בית של שמות המחברים (ולא לפי שנת הפרסום).
• סדר כלל הפרסומים בהפניה יהיה מימין לשמאל.
  בין הפניות לכל מקור יש להוסיף נקודה-פסיק (;) להפרדה.

דוגמה:

(גילון, 2023; דרומי, 2023; Schiller, 2015; Melis, 2024)

שמות מחברים לועזיים הנזכרים מחוץ לסוגריים ייכתבו בתעתיק עברי, מלווים בהפניות בתוך הסוגריים שייכתבו בלועזית עם שנת הפרסום. .

Heydon, J. (2021). Visibility and Control: Cameras and Certainty in Governing. Lexington Books.

היידון (Heydon, 2021)

בציטוט בתוך סוגריים, אין להוסיף את שם המחבר בתעתיק עברי:
(Heydon, 2021)

הנחיות || מקורות בעברית || מקורות לועזית-עברית || מקורות באנגלית

הנחיות

• הגדרה: ציטוט עקיף מתבצע כאשר מצטטים פרסום של מחבר מתוך פרסום של מחבר אחר.
• הנחיות לשימוש: מומלץ להשתמש בציטוט עקיף רק כאשר המקור המקורי אינו נגיש (למשל: פרסומים נדירים, שפות זרות או עתיקות).
• פרסומים באנגלית: קיימת עדיפות לצטט מתוך המקור.
• רשימה ביבליוגרפית: יש לציין ברשימה רק את המקור המשני שבו נעשה שימוש בפועל (ולא את הפרסום הראשוני שלא נקרא).

מקורות בעברית

מקור ראשוני: [לא נקרא]
ויניקוט, ד"ו (1995). הכל מתחיל בבית. דביר.

מקור משני: [נקרא]
פלגי-הקר, ע' (2006). מאי מהות לאימהות. עם עובד.

ציטוט בתוך הטקסט:

(ויניקוט, 1995, כפי שצוטט אצל פלגי-הקר, 2006)
ויניקוט (1995, כפי שצוטט אצל פלגי-הקר, 2006)

רשימה ביבליוגרפית

• יש לציין רק את המקור המשני

פלגי-הקר, ע' (2006). מאי מהות לאימהות. עם עובד.

או:

פלגי-הקר, ע' (2006). מאי מהות לאימהות. עם עובד.

לועזית – עברית

מקור ראשוני בלועזית: [לא נקרא]
Stern, D. N. (1997). The first relationship. Infant and mother. Harvard University Press.

מקור משני בעברית: [נקרא]
אוגדן, ת"ה (2003). מצע הנפש. תולעת ספרים.

ציטוט בתוך הטקסט:

(Stern, 1977 כפי שצוטט אצל אוגדן, 2003)
סטרן (Stern, 1977 כפי שצוטט אצל אוגדן, 2003)

רשימה ביבליוגרפית

• יש לציין רק את המקור המשני

אוגדן, ת"ה (2003). מצע הנפש. תולעת ספרים.

או:

אוגדן, ת"ה (2003). מצע הנפש. תולעת ספרים.

אנגלית

מבנה:

• הציטוט בתוך הטקסט

• רשימה ביבליוגרפית

דוגמה:

ציטוט בתוך הטקסט

Culver (as cited in Jones, 2009)

רשימה ביבליוגרפית

Jones, J. (2009). Scholarly writing tips. Publishing House.

עברית || אנגלית || ספרות קלאסית – יוון ורומא

עברית

.

.

אנגלית:

.

• הפניה לחלק מתוך הפרסום – בגוף הטקסט בלבד
• ברשימה הביבליוגרפית, יש לציין את המקור השלם בלבד.

.

עמוד אחד:

(אזולאי ואחרים, 2019, עמ' 21)
(Heywood et al., 2020, p. 47)

טווח של עמודים

(בלס, 2017, עמ' 48-47)
(Kapitan, 2019, pp. 202–205)

פרק

(גלדמן ואליצור, 2021, פרק 2)
(Feder & Vass, 2019, Chapter 12)

או: טווח העמודים של הפרק

(גלדמן ואליצור, 2021, עמ' 37-25)
(Feder & Vass, 2019, pp. 152-168)

חוקרים בדקו את הקשר בין מצבי הזהות ותפיסת המתבגרים את משפחותיהם (Donovan, 1975; Marcia et al. 1993). במחקרים אילו נמצא, כי בעלי ה"סגירות המוקדמת", מי שלא חוו משבר זהות, אך כבר נטלו על עצמם מחויבות, מדווחים על יחסים קרובים עם משפחותיהם, רואים אותן כאוהבות וכמעניקות תשומת לב רבה לבניהן, וכמעודדות קונפורמיות לערכי המשפחה. בעלי "פזירות הזהות" חסרי גיבוש הזהות, רואים את הוריהם כמרוחקים, כבלתי מעורבים, ולעיתים אף כמנותקים. גרוטואנט וקופר (Grotevant & Cooper, 1985) מצאו כי לאינטראקציה הפנים משפחתית יש חשיבות רבה בתהליך יצירת הזהות של הבן והבת הגדלים בה. בן משה (1998) חקרה ומצאה כי ציוני זהות האני של מתבגרים במשפחות בסיכון גבוה היו נמוכים מאלו של מתבגרים ממשפחות בסיכון נמוך. לפיכך, נוער מנותק הגדל בדרך כלל במשפחות בעלות סיכון גבוה (להב, 1994, 1996) צפוי לקשיים בגיבוש זהות האני, עקב תהליך התפתחותי משובש, שאינו מאפשר התפתחות רצויה בתחום זה.

* הפסקה מתוך ליפרמן, ש' (2003)

עברית

יש להשתמש בלשון עבר:

אהרוני (2020) טענה (ולא "טוענת")

הוניג ואחרים (2019) טענו (ולא "טוענים")

יצחקי (2010) הסביר (ולא "מסביר")

המחקר הראה (ולא "מראה")

אנגלית

Past tense
Stoneman showed

או:

Present perfect tense

Stoneman has showed
Researchers have shown

• שמות מחברים לועזיים הנזכרים מחוץ לסוגריים ייכתבו בתעתיק עברי, מלווים בהפניות בתוך הסוגריים שייכתבו בלועזית עם שנת הפרסום. למשל, לפי מופיט (Moffit, 1993)… כאשר יש הפנייה למספר מקורות שונים, יש לערוך את הסדר על- פי האלף-בית של שם משפחתו של הכותב הראשון.
• כאשר יש הפנייה למספר מקורות שונים, יש לערוך את הסדר על- פי האלף-בית של שם משפחתו של הכותב הראשון של כל מקור. כשמופיעים שמות מחברים הן בעברית והן בלועזית בתוך הסוגריים יופיעו קודם שמות המחברים בעברית ואחר כך שמות המחברים בלועזית.
• הפרדה בין הפניות למקורות של מחברים שונים הנזכרים יחד בתוך הסוגריים תעשה בנקודה ופסיק (;). לצורך הפרדה בין הפניות למקורות של אותו מחבר ישמש הפסיק בין שנות הפרסום, למשל, אברהמי, 1986, 1991.
• בהפניה לעמודים מסוימים במקור לועזי יש להשתמש ב- p. לעמוד בודד ו- pp. לשני עמודים או יותר. במקרה כזה יש להפריד את השנה ממספרי העמודים בפסיק בלבד (Lewin, 1956, pp. 10-15).
• בהפניה לעמודים מסוימים במקור עברי יעשה הרישום כך: (תירוש, 1994, עמ' 19-1).
• ציטוט ישיר יובא מירכאות אלא אם כן ישנם ציטוטים ארוכים (40 מילים או יותר). במקרה כזה יופיע הציטוט כפסקה נפרדת ופנימית ללא מירכאות.
• אם להפניה אחת יש מספר מחברים, יש להשתמש בסימן & לפני המחבר האחרון, ולא לכתוב and.
• אם יש בטקסט הפניה לשני מחברים שונים בעלי שם משפחה זהה, אזי תופיע בטקסט גם האות הראשונה של שמם הפרטי (גם אם הפרסומים הם לא מאותה שנה).
• אם לפריט מסוים יש שני מחברים, יש להזכיר את שמות שני המחברים בכל הפניה.
• אם לפריט מסוים יש שלושה מחברים ויותר, יש לכתוב את שם המחבר הראשון בתוספת et al., כבר בהפניה הראשונה. בעברית: ואחרים.
• ברשימת המקורות יש לציין את כל שמות המחברים ללא קשר למספרם.
• אם מופיעים בחיבור שני פרסומים או יותר של אותו מחבר מאותה שנה, יש להוסיף א (בעברית) או a (באנגלית) לפרסום הראשון, ב (בעברית) או b (באנגלית) לפרסום השני וכך הלאה (בנימיני, 1995א, 1995ב) בהתאם לסידור הפריטים הללו ברשימת המקורות על פי כותרת המאמר.
• אם ישנם שני פרסומים של אותו מחבר מאותה שנה אך אחד בלועזית והשני בעברית, אין להוסיף להם אותיות.
• אם נצטט מקור שלא ראינו, אבל קראנו אצל מישהו אחר שציטט אותו הרי יש לרשום בטקסט את שם העבודה  ולתת הפנייה למקור ממנו נלקחה הציטטה. לדוגמא: אם נתייחס לעבודת סנונית שוהם הנזכרת בעבודת משה יצחקי ולא קראנו את עבודת סנונית שוהם, אלא רק את עבודת יצחקי הרי בטקסט עצמו נרשום: מחקרה של שוהם (כפי שמצוטט אצל יצחקי, 1990), וברשימת המקורות נכניס את עבודתו של משה יצחקי.