גיא בן-נר, יליד 1969, בוגר תואר שני באוניברסיטת קולומביה ניו יורק ותואר ראשון מהמדרשה לאמנות, המכללה האקדמית בית ברל.

מראשוני אמני הווידאו המובהקים באמנות הישראלית ומהראשיים שבהם. החל משנות ה-90 ובמשך יותר מעשרים שנה הוא יצר שורה של עבודות וידאו ששואלות מהי סוג העבודה הנדרשת על מנת להעמיד עבודת וידאו, מהם האמצעים הדרושים לה, מהו האתר שבו היא יכולה להיערך ומיהן הדמויות שיכולות לאכלס אותה, איזה סוגים של היפעלויות גופניות היא מסוגלת להכיל ומהם התהליכים המחשבתיים שבבסיסה.

רבות מעבודותיו של בן-נר מציבות את האמן בתוך משק הבית שלו ובוחנות את חיי המשפחה של האמן ואת חיי האמנות של בעל המשפחה ("קריוקי", "ללא כותרת (מערוך)"). אחרות מתייחסות למיתוסים תרבותיים ("האי של ברקלי", "מובי דיק") תוך שהן מותחות את עבודת התרבות עד לקצה של בדידות או פראיות. אלה עבודות חכמות, מבריקות, מצחיקות, פשוטות לכאורה – רובן נשענות על מחווה אחת, מרוכזת ודחוסה, המבוצעת עד תומה. הן רוויות בהיסטוריה של הקולנוע (למשל ב״ילד פרא״, או בעבודתו האחרונה לפי שעה, "אמני ההימלטות"), אבל אינן נענות לספקטקולריות הקולנועית. הן מציבות את הוידאו כמדיום אינטימי והגותי שבמרכזו גוף והמרחב הסובב אותו ותנועתו היא רפלקסיה עצמית, קהילתית ופוליטית.

עבודותיו הוצגו בין היתר במומה, בגוגנהיים, בפרויקט הפיסול של מונסטר ובמניפסטה. בשנת 2004 ייצג את ישראל בביאנלה לאמנות בוונציה. עבודותיו נמצאות באוספי מוזיאון ישראל ובמוזאונים מרכזיים בעולם.

Cookies

This website use cookies to improve site functionality, provide you with a better browsing experience, and to enable our partners to advertise to you.

Detailed information on the use of cookies on this Site, and how you can decline them, is provided in our cookie policy.

By using this Site or clicking on "I agree", you consent to the use of cookies.