דינה שנהב

נולדה ב 1968 בירושלים. חיה ברמת גן ועובדת בתל אביב.

התואר הראשון באמנות, המדרשה לאמנות ברמת השרון, ישראל, 1989 – 1993, תואר שני באוניברסיטת חיפה, 2007 – 2009.

אמנית מיצב ציור ווידאו. במהלך עבודתה יצרה מייצבים גדולי ממדים מספוגים ומפחם, פסיפסים עשויים מספוג, וציורים.

שנהב מעלה נושאים אפוקליפטיים, יצירות המתארות חורבן וכיליון, סיטואציות של עימותים אילמים, תוך בדיקת האכזריות והכוחנות של האדם אל מול הרוך והאנושיות שבו. בבסיס העשייה שלה ניתן לחוש בקושי להתמודד עם אירועים הקשורים לאלימות ואכזריות, במקביל רצון עז לומר דבר על העולם, ותחושה חזקה של חוסר אפשרות לומר דבר על העולם.

מתוך ההתמודדות עם הפכים אלה נראה כי שנהב בוחרת להקפיא רגע מתוך אירוע ולהציג אותו.

הדימויים, דימויים של הרס ומלחמה, לובשים צורה ומתנסחים. בבסיסו של תהליך עבודה יש היגיון טכנולוגי, הגיון של המצאה ועקרונות כמו של משחק. יש כאן ייצוג ופעולה שנאבקים זה בזה, לא משלימים זה את זה.

שנהב עוסקת במאבק בין הצדדים, בין מה שמוגדר כ"טוב" ומה שמוגדר כ"רע".

ברוב עבודותיה בוחרת שנהב להשאיר את עקבות הפעולה של החומר, ללא הסתרה, ליצור תהליך עבודה ללא אפקטים, תהליך המתרכז בחומרים והמאפשר מרחב פעולה והשפעה לחומר.

הרבה מעבודותיה מקורן בסיפורים, סיפורים שהיא מספרת לעצמה, סיפורים מוכרים מהספרות העולמית, סיפורים מהתנ"ך, סיפורי ילדים, ועוד. סיפורים שבמרכזם קונפליקט.

השתתפה במספר רב של תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם ביניהן: במוזיאון ישראל, (ישראל), ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות מודרנית, (ישראל), מוזאון הרצליה, (ישראל), Martin-Gropius-Bau, (ברלין, גרמניה)  Kunstlerhaus Bethanien, (ברלין, גרמניה)   Art in general, (ניו יורק, ארה"ב) Uferhallen, (ברלין, גרמניה) ועוד.

במקביל לעבודתה כאמנית שנהב מרצה במדרשה לאמנות במכללה האקדמית בית ברל.